הכל חדש ונוצץ

היום היום האחרון של שנת תשפד כשמה כן היא. היא התחילה בקונצרט בירושלים שלא הייתי בו והסתיימה כשהכל הרוס. לא רק היתה קשה למדינה. גם במישור האישי היתה גרועה ביותר עם כוכבית. שכן השנה נעשיתי סבתא סוף סוף וכבר למדתי שלהיות אמא של בן זה לא כמו להיות אמא של בת. אני total loss בנושא הזה וצריך ללמוד אותו. אף פעם לא ראיתי את האמא של הבן או שראיתי את זה אחרת. למשל היו לי 2 סבתות ודווקא הייתי קשורה לאמא של אבא שלי. כיוון שהיא היתה סבתא טובה ואילו אמא של אמא שלי היתה סבתא גרועה. כמו שאמא היתה אמא גרועה. אבל סבתא היא היתה בסדר. אמא של יוסי אני בכלל לא זוכרת שעשתה משהו. ובכן אני לומדת להיות סבתא וזה לא תמיד קל

במישור הזוגי זו היתה שנה על הפנים. החלטתי לגמור אבל לא הייתי החלטית. כזאת אני. אבל היינו יותר לא בקשר מאשר בקשר. אכציק ער און זיבציק זי. זו היתה צריכה להיות שנה שמחה בשבילינו אך היא היתה הכל חוץ משמחה. כאמור רציתי לגמור. לא יכולתי לראות את היחסים שלו עם ליאורה. הוא עוד כתב לי באסה בעזה. עניתי לו היה צפוי. אחכ הוא קיבל את המכה של חייו. לא יודעת אם הגבתי טוב. היתה תנועה של זיגזג. פעם היה פעם נעלם. בסוף גם הבריאות שלו הלכה. הוא לא פירט. לפני שבועיים ברכתי אותו ליום הולדתו ואפילו כתבתי מתגעגעת. הוא ענה כנל אבל הוא לא ברך אותי ליום הולדתי. זהו. כך בלינו אני את שנתי ה70 הוא את שנתו ה80. בקיצור מוזר. יש עוד אבל מספיק להיום