הכל חדש ונוצץ

לפעמים המצב נעשה בלתי אפשרי. היום טווחנו 3 פעמים. אזעקות אזעקות אזעקות. היתה פגיעה בקרית אתא 5 פצועים אוטו שרוף בית הרוס. גם בשלומי היתה פגיעה ואחד נהרג על כביש 22. נדמה לי שהוא ההרוג הראשון במלחמה הצפונית. ואנחנו רצינו ללכת לים. מובן שנשארנו בבית אין יותר מידי אוכל ואין לאן לברוח. כרגיל רואים את אנשי המרכז הולכים לים כאילו אין מחר. ביידן סידר לנו את זה. הרי הם ישבו ותכננו את כל המבצע הזה. ביידן מכין לנו עוד הפתעות כמו מלחמה באיראן למרות שאנחנו כבר סחוטים. 

סוסון מתנהג זוועה. שר מוציא מילים חסרות משמעות לובש את הבגד למצבים מיוחדים כאילו שאני אשמה לו

גם ממנו שמעתי ציוץ. לא אישי. הוא העלה סרטון מהיומולדת 80 שלו. דווקא נחמד הפעם. גם אני מופיעה שם. לא הגבתי. אנשים מגיבים לו. נראה שהם בקשר איתו. מלחך פינכה שכמותו. הוא חבר עם רענן השמאלני הזה שהיה ראש היוצאים נגדו. די. נו. אנחנו גמרנו. מספיק. אבל זה עושה לי רע.  מצד שני הוא יודע שאני רואה את זה ולא מגיבה. גם לא אגיב עד אשר יתנצל שלא בירך אותי ליומולדת לא שנה טובה לא חתימה טובה לא חג שמח. נראה לכם? גם לי לא

בלתי נסבל הכל. אלעד אין קשר אסתי אין קשר ואם סוסון רוצה לנסוע ליוסי זה בלתי אפשרי. הוא בבית אבות בראשון. מה אני עושה פה אני לא יודעת