חודש חלף. ואתה איננו. לא חשבתי שיהיה כל כך קשה. כנראה היית מאוד משמעותי בשבילי. מעולם לא התאבלתי כך על אדם. לא סבתי האהובה לא סבתי השני שגם בכיתי במותה לא על סבא לא על אמא ולא על אבא. מעולם לא היתה לי פרידה כה קשה. אני עדיין רואה את פניך העצובות מהסרט של הסקרצו.
דברתי אתה. היא נשמעה עמוסה ומבולבלת אבל היא הסבירה מה קורה עם ה30. כשזה נשמע ממנה זה נשמע הגיוני. כך שביום א אסע אליה אפגש עם חברי המקהלה ואביא סלאט. כמו שהיא ביקשה. זה לא יום חגיגה. זה יום שבעה מחוץ לשבעה ובו אנחנו נפגשים. לא הייתי נוסעת לפגוש אותם אבל היא סלחה להם וכן גם אני. היכולת שלה לסלוח ראויה לציון. חבל שאני לא קצת כזאת. אבל זו אני. אני כועסת על כל העולם ולא שוכחת ולא סולחת. מזל שהיא כך. היא ביקשה ממני לבוא באופן מיוחד. היא טענה שהיתה לי פינה נעימה בליבך. אני התפרקתי לחתיכות...
ה30 בכלל ביום ג מוקדם בבוקר ורק למשפחה