הכל חדש ונוצץ

איש יקר שלי צדקת. אתה ראית דברים מהר יותר ממני. אמרת לי לנתק ואני אמרתי לא. לנתק כי זה ימשיך להיות ככה וזה לא יתכן. ובכלל אל תתערב. ולא ניתקתי וזה המשיך. כבר אני רחוקה מהתינוקת. היא לא שלי באמת. באתי לעזור וכל הזמן חטפתי הערות. לו משנה. עכשיו אנחנו לקראת ליל הסדר ושוב יש בעיות. עברתי ניתוח והזמנתי אותו. אמרתי שאוכל לבשל אך לא אוכל לסדר. הוא אמר שהוא יוצא לחופשה ולא יוכל לסדר. אז אמרתי שאין סדר והוא הזמין אותנו לבית של אמא שלה. בהתחלה שמחתי אחכ חשבתי מה יהיה עם כל מה שקניתי? החלטתי להכין פסח כאילו זה אצלי. ואני אמשיך. שאלתי אותו אולי בכז אפשר לעשות אצלי. הוא אמר לא כי אמא שלה החליטה להכין. אבל גמני החלטתי להכין. זה שאני מכינה זה כלום? כן זה שאני מכינה זה כלום. חבל שאתה לא יכול לענות לי כבר. אולי היית אומר שזה לא נורא. בכז הם מכינים כי קשה לי. ואפילו אמא שלה התנדבה אפילו אם היא לא תהיה. אולי. תסתכלי על הצד החיובי של העניין. ואם את גם מכינה יהיה הרבה אוכל. זה מה שהיית עונה? לא יודעת. אבל זה מה יש