הרבה זמן עבר. בגלל שיבושים בישרא
טוב נתחיל. בסוף נסעתי אל המתוקה. נסעתי בשבת עם האוטו. בבית שם היו אלעד והקטנה. ואיפה הגברת. היא הלכה לעזור לאחותה. יפה יפה כולם עוזרים לכולם. רק לי לא עוזרים. היא נסעה עם האוטו שלה וכך נשארנו בלי אוטו. יותר נכון אוטו היה. שלי. אבל כסא בטיחות לא היה. וכך בילינו קלב. לא נורא. מסתדרים. טוב הלכנו חזרנו לקראת חזרתי לחיפה השארתי צ'ק של 500 שח גם קניתי מתנה אותה אתן ביומולדת הרשמי. גם חגגנו לאייל וזהו חזרנו הביתה.
בבית אני מקבלת וואצאפ מאלעד. מה קרה? דאגת לי אם חזרתי? רצית להודות לי על המתנה או שהגברת רוצה להודות לי? לא. בווצאפ היה כתוב: פרסמת כמה תמונות וסרטונים של התינוקת ואמרנו שאנחנו נבדוק מה לפרסם. לא עניתי. הייתי המומה. חשבתי אולי אני באמת לא בסדר ואז הקול השני פרץ. תקפוץ לי. אני בחורה גדולה ואני לא מקבלת הוראות מפישרים כמוכם. ואתה. מפריע לך ? לא מפריע לך. היא אמרה לך לכתוב לי אז אתה כותב. בלי חשבון. ישר קופץ. היא יכולה להגיד לי את זה בעצמה. את האש אתה תספוג לא היא. והרי המטרה שלה לסכסך. החזקתי את זה בבטן עד המסיבה.
הגיע זמן מסיבה. הגעתי כרגיל מטופחת אבל כועסת. הוא אמר מצטער שאני לא ככ בקשר. מעניין עניתי כשאתה רוצה אז אתה כן בקשר. ידעת יפה מאוד להתקשר איתי בעניין התמונות. נדבר על זה אחכ. כן? טוב
בסוף הוא סיפר שהוא כבר יומיים שם. בשביל לעזור. אה אתה יומיים אצל אפרת ולא יכולת לבוא אלי עם הקטנה. היא לא הרשתה לך. לאפרת אתה עוזר. לאמא שלך אחרי ניתוח לא. גם ירושה תקבל מאפרת
עדיין הדברים אצלי בבטן ואני הולכת להתפוצץ. לא יודעת אם אגיד לו משהו ומתי. העניינים ביננו לא ישתפרו בשום מקרה