היתה לנו הופעה עם זמרת ידועה.
היא אמרה לי שהיא באה לראות אותי יחד עם המאהב שלה שרק לאחרונה היא הוציאה אותו מהארון. 10 שנים הוא היה שם. לקראת הטיול במזרח הרחוק היא הוציאה אותו משם.
כן היא רצתה לצאת לטיול במזרח אך מסיבות לא ברורות לי היא בקשה שאחליף אותה. יומיים לפני. ואני לא חשבתי פעמיים. באתי אליה לקחת כל מיני פריטים והוא היה שם. בכלל לא שמתי לב אליו. לא שמתי לב למשמעות שהוא שם והוא לא אחד שאפשר להתעלם ממנו.
קצת לפני ההופעה חזרתי מהטיול.
הם באו, ישבו ביציע והתגפפו כנערים צעירים.
מישהי מהחבורה אמרה לו יפה שלום
- את מכירה אותו? - אני שואלת אותה
- כן קולגה
- ומה את אומרת עליו?....את יודעת שהוא בגד באשתו...
- כולם יודעים את זה. זה לא יפה. היה לו רומאן ארוך עם מנהלת המשרד שלו, בת שבע. היא השקיעה בו כספים.
- בת שבע היא לא היחידה שהיה לו איתה רומאן...
היא זאת לא בת שבע. גם לא הזמרת.
אחרי ההופעה הציע לי הזוג המאושר לסיים את הערב כיאות בבית קפה ולספר חוויות מהטיול.
למה לא?
התישבנו לנו בבית קפה. הזוג המאושר מתגפף והיא מצחקקת לה כנערה בת 16 . הו כמה נחמד לראות זוג מאושר... נו, ספרי לי איך היה? איך היה?
"היו קטעים, אבל הקטע הכי מגניב היה זה במחוז סצ'ואן. הביאו אותנו לאיזה חור נידח...כן, והשירותים. הו איזה שירותים יש שם. חור ברצפה ודלתות נמוכות שאפשר יהיה להחליף חוויות...אבל לא על זה רציתי לדבר... הביאו אותנו שם לשוק. את לא ראית דבר כזה. אסל ושני דליים, נשים נושאות את התינוקות שלהן בסלסילה, את הדגים מוכרים מתוך בריכות כאלה וכדי להוציא דג נכנס המוכר עם מגפיים לתוך הבריכה. צריך להיות שם ולראות את זה. אי אפשר לתאר זאת במילים. אפילו לא בתמונות. הם עוד לא יצאו מתקופת התנך.... היה לנו שם זמן קצוב. חזרנו לאוטובוס. סביב האוטובוס התגודדו מלא סינים. הם עמדו וצחקו. את מבינה? הם עוד צוחקים עלינו."
היא צחקה. הוא הסתכל עלי באדישות ושעמום. יד אחת משעינה את ראשו והיד השניה משחקת בעצבנות עם איזה נייר.
- איך היתה השותפה שלך - הוא שואל אותי
- השותפה? דווקא בסדר גמור. הסתדרתי איתה טוב למרות כל מה שאומרים עליה.
- התעללת בה?
- ????
- היית צריכה להתעלל בה.
היא מחבקת אותו, מקרבת מצח למצח. בוא נסע למזרח שנינו....
השותפה שלי היא חברה שלה. וזוהי אורית כמובן.