לפני כמה ימים רשמתי פוסט ומחקתי אפילו ללא גיבוי. שמו היה שרק לא יתפספס לי והוא דן בגישור. ולמה קראתי לו כך? משום שאני רציתי להביא את המשפחה לגישור בנושא הכספי. חשתי שכל הכספים של המשפחה זורמים לכיוון שלה וכולם מסתירים זאת ממני. חלק מהתחושות אומתו וחלק נשארו עלומות עד היום. לא פניתי לגישור.
והנה מפנים אותי לגישור. ראיתי בזאת הזדמנות פז להסדיר את העניינים אחת ולתמיד, אך היה לי פחד שאני מפספסת אותה. ואכן על פניו נראה שפספסתי.
הייתי בגישור בלעדיה. לא רוצה לראות אותה ולא רוצה להפגש אתה. דברנו על הכל חוץ מהכסף. כשהזכרתי כסף אמרה המגשרת זה לא עניין שלך. אז מה כן עניין שלי?
נראה לי שהם באו להציב לי מלכודות. הם התמקדו בעובדה שפרסמתי אותה באינטרנט. מצאתי את עצמי תחת מיגננה צריכה להוכיח לכולם שאני לא מהווה סכנה לחייה. הרי זה מה שהיא טוענת.
נמאס לי שכולם מקשיבים לה.