הכל חדש ונוצץ

יצאנו לחופשה למרות הכל ועם הכל, עם ההחלפה, עם הצעקות

וכמו שאומרים (כן אלוניטה) אם זה לא הולך אז זה לא הולך

קבלנו את היחידה הכי מעפנה במלון. דווקא הגענו מוקדם בטיסת בוקר והיו להם המון יחידות משובחות פנויות. "זאת המדיניות שלנו " אמרה לי הפקידה בקולה המצפצף כאשר בקשתי ממנה להחליף יחידה "שנה אחת אתם מקבלים יחידה פנימית שנה אחת אתם מקבלים יחידה חיצונית. בשנה שעברה קבלתם יחידה פנימית אז עכשיו תהיו בחיצונית."

 המרפסת פנתה אל הרחוב, אל הכביש הראשי. המון רעש. שום הרגשה של נופש. בלילה היה רעש מהמועדונים. אי אפשר היה לישון.

ולפתע מה זה? רעש של מפל מים. זה מהטלויזיה של השכן? לא, התפוצץ שם צינור והציף את כל הקומה. המים חדרו לחדר השכן (הפנימי) והציפו אותו. האורחים לא היו בחדר וכך הושחת כל הציוד שלהם. השטיחים במסדרון נרטבו והסריחו. שפכו עליהם איזה חומר לבן שהסריח עוד יותר. "נו, עכשיו אפשר כבר להחליף חדר? זה בלתי נסבל." לא , אין לנו יחידות פנויות" אמרה המצפצפת.

התנחמתי בכך שהיא תקבל את היחידה המעפנה הזאת.

בכ"ז הודעתי שאני נשארת עד יום חמישי כי אין טיסות חזרה ביום רביעי.

הפצלוחה החליטה בכ"ז לבוא ביום רביעי. היא לא תוותר. אמא ביקשה ממני לעזוב את היחידה כי הבת שלה חולה, לעבור ליחידה אחרת והיא תשלם את התוספת. היא גם אמרה שאקבל על זה פיצוי. הסכמתי. לפחות קבלתי יחידה יותר טובה.

הפצלוחה הגיעה. כך ספרו לי בקבלה ואיפה היא? ביחידה ההיא? לא היא במקום טוב. במקום שהיא הכי אוהבת להיות

גרררררררררררררררררררררררררררררררר