אני עייפה חזרתי מהים. נראה אם זה יצא מוצלח. זה לכבודך איריס ואת אפילו לא מתייחסת גררר.
נסעתי לתל אביב. היה לי שם איזה סידור. בתום הסידורים החלטתי לבקר את שלמה. שלמה הוא ידיד ותיק שלי. (עאלק ידיד ). הוא היה גר באיזורינו ועבר לעיר הגדולה. רציתי לראות איך הוא הסתדר .
אני מגיעה אליו ולפתע צץ מולי...אני לא מאמינה...ליאור אשכנזי...בגודל 1:1 ...רכוב על אופניים...זה ליאור אשכנזי?? לא יכול להיות...הוא החלום הרטוב שלי...והוא כאן לידי...שולה היתה משתגעת...הוא גם החלום הרטוב שלה.
ידידי היקר יצא מביתו לקדם את פני...זה ליאור אשכנזי? - כן - הוא גר כאן לידך ואתה לא אומר לי כלום? - הוא אומר לי מידי פעם שלום. הוא די נודניק. אני צריך לסגור את החלון כדי שלא ישאל שאלות. יש לו זוגיות טובה. הוא חי עם מישהי והוא נאמן לה.
שלמה המלך סיפר לי כל מיני דברים על עצמו . לא הקשבתי.
תגידי - הוא שואל - בא לך לחדש ימינו כקדם?
- לא איתך. עם ליאור.
- אמרת לו לפחות שלום כשראית אותו?
- לא.. לא...לא רציתי להטריד...אתה יודע ...סלב...אולי הוא לא אוהב שמנדנדים לו...
- אז תגידי לו שלום בדרך הביתה.
המשכנו לשבת, לקשקש, כוס קפה, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית (סתאאם. זה היה אחה"צ). טוב יללה הולכים. שלמה המלך לווה אותי לתחנת האוטובוס. הוא עשה סיבוב כי ליאור שוב רכב שם על אופניו. הוא עשה לי סיבוב דרך ליאור...ואני עוברת שוב לידו רוצה להגיד שלום ובמקום זה יוצא לי חיוך של בת טיפש עשרה... חיוך נבוך ומטופש...
ממשיכים לתחנה. שלמה נפרד ממני בנשיקה והעלה אותי על האוטובוס.
לפחות נפרדנו בנשיקה.....
טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ.....


נא להתעלם מהכתוב למטה בתמונה