יום ששי 11.8.06 ארזתי מזוודות ויללה לחופש. רציתי לנסוע בבוקר עם החתולה אבל זאת נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. חיכינו חיכינו וחיכינו, בינתיים היו 3 אזעקות וכמה מטחים חבל על הזמן, קטיושה אחת נפלה ביציאה מחיפה ובעצם מזל שחיכינו לחתולה אחרת הקטיושה היתה נופלת עלינו. בגלל הנפילה ההיא נסענו בדרך חלופית. לפתע באמצע הדרך אזעקה. או מיי גוד מה אני עושה עכשיו? הגברתי את המהירות בכיוון דרום בהרגשה שהקטיושה רודפת דווקא אחרי. אחרי נתניה נשמתי לרווחה.
הגענו לנס ציונה והתלבשנו על הבית של איריס. איריס, איזו מקסימה, בית מקסים, ילדים מקסימים, בעל מקסים, הכול מקסים...קשקשנו שעות ובערב צרפנו את מוקה לקשקושים וקינחנו בבית הקפה הסמוך...מתי ישבתי לאחרונה בבית קפה בלי לפחד?... מוקה מקסימה...איזה צחוקים...
למחרת הלכנו לים...הו כמה התגעגעתי לים...חוף פלמחים...ים חלק...תענוג. בערב הלכנו לעשות קצת שופינג בקניון...הנה קניון שורץ אנשים...לא כמו בחיפה...
הבוקר עשינו סיור נוסטלגיה ברחובות. כידוע גרתי ברחובות כמה שנים טובות, סוסון נולד ברחובות, הלכתי איתו בעגלה ברחובות, עבדתי במכון וייצמן ברחובות, אהבתי את רחובות וכך טיילנו לנו היום באותם מקומות בהם הסתובבתי מלפני 20 שנה. (לא צריך להגזים).
אחה"צ הלכנו לקאונטרי של נס ציונה. איזה כיף, לצפונים הכניסה חינם, כך חסכתי לי 150 שח. מעניין, בצפון זורקים עלינו קטיושות בדרום מצ'פרים אותנו כדת וכדין. מובן שלא הייתי הצפונית היחידה, וכך ישבנו לנו בג'אקוזי ודנו באירועי היום ה-33 למלחמה. יום קשה....
מחר הפסקת אש?
(שמתם לב שהתחלתי לכתוב עם 3 נקודות...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@