הכל חדש ונוצץ

המלחמה נגמרה, חזרתי הביתה

המלחמה הפרטית שלי לא נגמרה. היא היתה קצת בפסק זמן ועכשיו היא חוזרת

רק דרכה רגלי בביתי אמא מתקשרת.

"אני נוסעת לסלובקיה לשבועיים ב-20 לספטמבר"

אני כבר רואה מעבר לטלפון את החיוך הפולני הנקמני שלה

"ב-25 לספטמבר אני לא אהיה כאן וגם לא בראש השנה."

25 לספטמבר הוא יום הולדתי.

אמרתי לה ישר: בין כה וכה לא הייתי מזמינה ליומולדת וגם לראש השנה לא הייתי באה. את יכולה לנסוע בשקט. מה היית עושה בראש השנה אם היית נשארת היית מזמינה?

כן הייתי מזמינה

את מי היית מזמינה אם אני והמפלצת לא נפגשות?

הייתי מזמינה את שתיכן. מי שתרצה תבוא.

את יודעת שלא הייתי באה. אין דבר זה לא נורא. אנחנו הפסקנו להיות משפחה.

לשמע המילים האלה היא התנערה קצת

אנחנו הפסקנו להיות משפחה??? למה?

נו באמת.