לא, לא נסחפתי מהמחווה של אמא שלי. גם לא סיפרתי הכל. רציתי פוסט אופטימי. רציתי להיות אופטימית בעצמי לרגע. להאמין שהנחמדות שלה זה לא סתם כיסוי תחת. נתבדיתי. חשבתי שהיא נעשתה לפתע חכמה יותר. שקולה יותר. טעיתי בגדול.
היא אמרה שהיא תהיה כאן ביומולדת שלי. היא דחתה את הנסיעה. ומה עם ראש השנה? היא אמרה שהיא מזמינה. מי שרוצה שיבוא. ובמקרה שלנו היא תהיה ראשונה ואני שניה. זה לא הסדר שנולדנו ונמאס לי להיות השניה. אני נולדתי ראשונה אני אבוא ראשונה כך תכננתי לומר לה.
היא גם הזמינה אותנו אתמול לחגוג את יום הולדתה שחל בימי המלחמה בימים שלא הייתי פה. היא הזמינה אותנו למסעדה ב happy hour שבה ארוחה עולה 8 שקלים.
כן, היא רוצה שאהיה ביום הולדתה מכאן המחווה, חשבתי לעצמי. ככ חשוב לה לחגוג יומולדת?? לא נראה, אבל מי יודע...
בנוסף היא באה עם צ'ק מהדודים בגרמניה.
"לכבוד מה זה?"
"זה לכבוד המלחמה"
לא האמנתי. הצ'קים האלה חשודים בעיני. אדם לא מנדב כסף סתם. נראה שאחותי שוב צריכה כסף והם לא רוצים לקפח אותי. הכל חשוד מדי.
"תתקשרי, תגידי להם תודה"
הפעם לא שכחתי להתקשר....אך מה שאוזני שמעו......
רבות דיברתי על המלחמה ועל סבלינו. רבות דברתי על כך שאני רוצה לברוח ואין לי לאן, שאני פוחדת, שהחיים שלנו אינם חיים בצל הקטיושות הבומים והאזעקות. רבות דברתי על כך שאיננו יכולים ללכת לסופר, איננו יכולים להסתובב סתם ברחוב,לחפש את החתולה למשל, הבן לא יכול ללכת לחברים שלו כי מי יודע מה יקרה בשעה שהוא מסתובב ברחוב. שלא לדבר על ים בריכה ופעילות אחרת. רבות טענתי שאני גרה במקום מסוכן, קטיושות נפלו ליד ביתי, אני גרה בדירה צפונית קומה אחרונה אין לנו ממד ואני פוחדת לישון בלילה.
סיפרתי על הבועה התלאביבית האדישה, סיפרתי על משפחתי מהמרכז שסרבה לקבל אותנו. בת דודתי הזמינה את הורי, נסעה לסקוטלנד ולא השאירה לנו מפתח, אמה שגם הציעה להורי להתארח אמרה שאין לה מיטות כאשר בקשתי לבוא.
אמא התקשרה אלי במהלך המלחמה ודברנו רבות על הבת דודה הנוראית הזאת שמזמינה הזמנה פיקטיבית וגם על אמא שלה. שתי צבועות מגעילות. היא גם סיפרה לי על אחותי היקרה שהתארחה אצל חברתה מילדות ואחרי 3 ימים היא נאלצה לעזוב כי החברה התייחסה אליה כאל פליטה. למען האמת גם זה נשמע לי מוזר. בימים כתיקונם הן נהגו להתארח זו אצל זו כך שאירוח במלחמה לא היה משהו יוצא דופן. את כל ימי הקרבות היא בילתה בחיפה, כך סיפרה לי אמא.
אז מה מספרת לי הדודה מגרמניה? אחותך היתה במרכז כל ימי המלחמה. חלק מהזמן היא היתה אצל החברה וחלק מזה היא היתה אצל הבת דודה.
מה?????????????? היא היתה אצל הבת דודה מגבעתיים???????? מה זאת אומרת???? הרי אני בקשתי לבוא אליה והיא אמרה לי לא. את אחותי היא כן הסכימה לקבל??? מה זה צריך להיות??? אנחנו כמעט ולא בקשר. גם לה יש משהו נגדי???? ומה עם אמא? היא מספרת במשך כל המלחמה כמה החברה נוראה וכמה הבת דודה נוראה ואחותי נמצאת אצל שתיהן? מה הולך פה??? למה שוב משקרים לי??? למה כולם יודעים הכל ורק אני לא??? אפילו במלחמה יש לה עדיפות עלי??? הדם שלה כחול משלי??? זה כבר לא עניין של כסף זה כבר עניין של חיים ומוות. אני מבלה כאן בין הקטיושות, אחותי מסתובבת בבועה התלאביבית בחסות המשפחה. ומה עם הילדים??גם דמם של ילדיה כחול מדמם של ילדי?? ילדי צריכים לחיות בצל הקטיושות וילדיה על שפת הים??
אני לא יודעת אומרת הדודה. אני לא יודעת מה הולך אצלכם.
אני אברר זאת עם אמא - אני אומרת
רק אל תגידי לה שזה ממני - אומרת הדודה
אני כן אגיד שזה ממך. מספיק עם השקרים והסודות האלה.
עכשיו תקפתי את הדודה:
- ואת, למה לא התקשרת אלי במשך כל המלחמה?
- התקשרתי לאמא.
- אני זה אמא? יכולת לשאול אותי מה שלומי ולא לשאול את אמא מה שלום דפנה. זה קצת אחרת
- שאלתי מה שלום דפנה. אתם בשבילי יחידה אחת. את רואה? אני יודעת שהיית בטורקיה והיית אצל חברה ברחובות. אני יודעת הכל.
- היה עדיף שתדעי זאת ממני ולא מאמא. ובכלל איך זה שאת רואה אותנו יחידה אחת אחרי כל הסכסוכים ביננו? גם בלי סכסוכים אנחנו לא יחידה אחת אלא 3 משפחות נפרדות אבל עם כל הסכסוך הנוראי הזה את רואה אותנו יחידה אחת? את יודעת שהיא פתחה לי תיק במשטרה ובבית המשפט?
- את אמרת לי את זה בינואר. את כתבת לה איזה מכתב ביומולדת
- בינואר? היא הגישה נגדי תלונה כבר בינואר? את יודעת כבר מינואר על כל הסיפור? אני לא יודעת על זה. אני יודעת על אפריל.
- את אמרת לי
- לא. אני לא אמרת לך שום דבר. אז את נותנת לה כסף בשביל לממן את העו"ד?
- נתתי לכם כסף בשביל המלחמה.
בלה בלה בלה
אמא התקשרה. אמנם רציתי להתקשר אליה אך היא הקדימה אותי: אנחנו נחגוג היום ב-3:00 לא צריך להזמין.
- בסדר. ותגידי לי אמא אחותי התארחה אצל הבתדודה?
- מי אמר לך את זה?
- הדודה מגרמניה.
- ...אני לא יודעת משום דבר.... מאיפה הדודה מגרמניה יודעת את זה? מי סיפר לה? אחותך סיפרה לה את זה ולי היא לא מספרת??? מה הולך כאן? למה כולם מדברים עם הדודה מגרמניה ולא איתי?
- אני לא יודעת מה הולך כאן. אולי את יודעת. שוב מסתירים כאן. שוב משקרים. כולם משקרים כאן.
- יושבת לה הדודה בגרמניה ומסכסכת. למה יש לה פה כלכך גדול.
- אז היא יודעת את זה ממך. את מסתירה ממני. את משקרת כולם משקרים לי כאן כל הזמן. את שלחת את אחותי לבתדודה ולי סיפרת שהיא לא רוצה לארח. את יודעת הכל. גם על המשטרה את יודעת?
- לא, אני לא יודעת כלום. אני לא מתערבת ביניכן. תסתדרו לבד.
- את יודעת הכל את משקרת לי כל הזמן. את שיקרת לי עם הבית הלבן, את שיקרת לי שקנית לה דירה, את בונה לה עסקים מאחורי הגב שלי ועכשיו את שלחת אותה למרכז ואותי זרקת לכלבים. את כל הזמן משקרת לי למה שאאמין לך עכשיו?
- מה את רוצה ממני? מה את צועקת עלי ? זה הדודה סיפרה לך. אני לא יודעת מכלום. אני כל הזמן דאגתי לך במלחמה.
- דאגת לי? שקרנית אחת. לא איכפת לך שאמות. אולי את רוצה שאמות. ואז תפטרי ממני סוףסוף
- אני לא שקרנית אני אוהבת אותך
- את לא אוהבת אותי. את אף פעם לא אהבת אותי. אפאחד לא אוהב אותי. כולכם משקרים ועכשיו הגעתם לשיא של כל הזמנים. בזמן מלחמה לא איכפת לכם ממני וכולכם מוכרים אותי ואת הילדים.
- אני אוהבת אותך. בואי נחגוג ב-3:00
- bye
כעבור כמה זמן היא שוב מתקשרת:
דדיני אני שיקרתי לך ואני לא רוצה להיות שקרנית. אני ידעתי על הבתדודה
- אז למה לכלכת עליה?
- פשוט לא רציתי שתכעסי.
- מה חשבת? שלא אגלה את זה? חשבת שלא אדע? את שקרנית שקרנית שקרנית
- אני לא שקרנית, אני פשוט לא סיפרתי לך הכל אני לא חייבת. אני אספר לך מה באמת קרה עם הבת דודה. אחותך הסתכסכה עם החברה שלה ולא היה לה איפה להיות. היא הלכה לדודה בגבעתיים הדודה אמרה שהיא לא יכולה לקבל אותה ונתנה לה את המפתח לדירה של הבת שהיתה בחו"ל. הבת דודה לא יודעת שומדבר על זה.
- היא לא יודעת שמישהו נכנס לדירה שלה???
- לא אחותך היתה שם וניקתה הכל.
- אז אני אספר לה.
- לא אל תספרי לה אל תסכסכי.
- ולמה שלא אסכסך? אתם משקרים ואני צריכה לשמור עליכם? אני יושבת לי בין הקטיושות ואני צריכה לדאוג שלא תסתכסכו? עוד איך אספר לה
- לא אל תספרי
- תתני לי 10,000 שח עבור קרמלין אז אני לא אספר
- לא אשלם
- אז אני אספר
צעקות עד לב השמיים
ניתוק
והיא עוד אמרה לי להשאר כאן כי היא לא רוצה להיות פליטה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
