אחד מבני לומד בבצפר יוקרתי. אני חיה עם זה בשלום בד"כ ורק לפעמים לפעמים נזכרת כמה הרגשתי רע עם זה. אחרי הכל אני לא כזאת יוקרתית, לא עשירה, למה הבן שלי צריך ללמוד עם הסנובים הכי גדולים ולמה אני צריכה לשלם שכר לימוד בגובה משכנתא ולמה ולמה ולמה.
היום אני כבר לא שואלת. הוא שם, הוא די מצליח, הוא די מסתדר שם, וקיבינימט הכל.
איך בכלל הגענו לזה?
זה התחיל לפני אולי 4 שנים. כשאמא באה אלי ואמרה כך בשקט. אני אתן לך 50,000 $ ותקני דירה בכרמל. איך זה נראה לך?
חייכתי לי במבוכה, אני לא יודעת אני אבדוק את זה....
זה היה פתח לבלאגן גדול גדול
אבל השאלה הראשונה שעלתה במוחי אם אני עוברת לכרמל איפה הילד ילמד?
לאן להעביר אותו? איך למזער את הנזקים מהמעבר?
ואז חשבתי לי שבבצפר עירוני רגיל יש חברה מגובשת שהוא יצטרך להשתלב בה וזה יהיה קשה.
אולי אשלח אותו לבצפר היוקרתי הזה שיש בו תלמידים מכל מיני מקומות....
...עכשיו הוא מתחיל את החטיבה, בעוד שבבצפר עירוני רגיל אוספים את כל הילדים מכל בתי הספר באיזור ומפזרים אותם בכיתות כאן מגיעים ילדים מכל מיני מקומות....כך שיהיו הרבה ילדים חדשים כמוהו...
כך הגיעו לביתי טופסי הרשמה לבצפר היוקרתי, ואני רוצה לומר שהם הגיעו לכולם בדואר, לא רק אלי באופן ספציפי.
ביד רועדת התחלתי למלא אותם...מה כבר יכול לקרות...
ביד עוד יותר רועדת נסעתי למסור אותם. מה כבר יכול לקרות. אולי הוא בכלל לא יתקבל לשם. לא כל אחד יכול ללמוד שם. עושים לשם מבחני קבלה. מישהו אמר פסיכומטרי? אז כך, כן בערך. יש גם ראיון אישי.
הוא התקבל.
ועכשיו מה? הוא ילך לשם בכלל? אני בכלל עוברת לכרמל? מה הוא רוצה?
את הבלאגן שהיה לי במוח קשה לתאר.
עד פתיחת שנת הלימודים לא ידעתי לאן הוא הולך. לבצפר היוקרתי או לחטיבת הביניים שבעירינו. לא היה אחד שלא שאלתי אותו. וכמספר האנשים מספר התשובות. רשמתי לי רשימות יתרונות וחסרונות וככל שרשמתי יותר הייתי מבולבלת יותר.
בסוף החלטתי: הילד יחליט.
נפגשנו עם המחנכת בבצפר היוקרתי
נפגשנו עם המחנכת בחטיבה המקומית
הילד הלך לגיבושון בבצפר היוקרתי
הילד הלך לגיבושון בחטיבה המקומית
והילד החליט: בצפר יוקרתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@