ובינתיים.....
אמא סיפרה לי שהיא עזבה את הבית.
לאן היא עברה?
לאיזה רחוב ע"ש איזה ניצול שואה.
הלכתי לבדוק. היו שם הרבה בתים פשוטים, משותפים, 3 קומות. נכון שזה איזור יוקרתי אבל גם צפון תלאביב זה לא משו. אבל היה שם בית אחד לבן גדול מוזר יפהפה. נראה כמו ארמון.
היא שם? לשם היא עברה? אמנם לא מסרו לי את הכתובת המדויקת אבל אני כבר מכירה אותה. היא לא תלך לגור במקום פושט.
אמא לא הפסיקה לקטר לי עליה. היא עזבה את הבית, היא עזבה את הבעל, היא לא רצתה לעזוב. נגמר להם החוזה. הוא לא רצה להמשיך אותו. היא לא רצתה לחתום לבד אז היא לקחה את הילדים ועזבה. הילדים ככ אהבו את הבית שלהם. היו שם 4 מפלסים ועכשיו הם היו צריכים לעזוב את כל זה בגלל אביהם הרשע. עכשיו מה יהיה? הילדים יגידו שהיא רעה בזמן שהוא רע. היא בכלל לא רצתה לעזוב את הבית. היא רצתה שהוא יעזוב. הוא אמר שהוא לא רוצה אז היא החליטה לעזוב. בסוף הוא לא חתם על החוזה. ראית דבר כזה?
- נו מה רצית שהוא יהיה לבד בבית 4 מפלסים? הרי היא עזבה קודם
- כן נכון נכון
- אז מה את רוצה ממנו. היא בגדה בו. היא עזבה אותו. מה זה חשוב לך עכשיו מה הוא עשה?
- אבל בין כה וכה הוא עזב את הבית. למה הוא לא רצה לעזוב כשהיא ביקשה?
- לא יודעת. מה את רוצה ממני?
- זה כואב לי
- אז תלכי לפסיכולוג. קחי אקמול. מה את בכלל רוצה ממני?
כמה שמחתי שהם נפרדו...הלכתי לחגוג חשבתי סוף סוף יש צדק בעולם. עכשיו היא תהיה גרושה כמוני ולא תתנשא מעלי....עכשיו היא לא תלגלג על ילדי שגדלים בלי אבא , עכשיו היא אולי תרגיש כמה זה נעים שהילד שלה שהיא מגדלת משקיעה ומטפחת פתאום מעדיף את אבא שלו. עכשיו היא תראה את ה-X שלה עם מישהי אחרת והיא תתפוצץ כמוני ומעניין איך היא תרגיש שהילדים שלה נמצאים בידי הבת זוג של אבא. היא כבר לא תגיד ככה זה. עכשיו ימחק לה החיוך הזה מהפרצוף....
אלא ששמחתי לא ארכה הרבה זמן. התחלתי לחשוד. כל החשדות שלי התאמתו. פשוט לא יאמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@