הכל חדש ונוצץ

למרות הצהרתי המפורשת שאני לא באה יותר לשום שמחות ושום מפגשים הרי שהיו לנו מפגשים בזה אחר זה. ממש בליץ של מפגשים. בכולם הופעתי הופעה מלאה.

אחד האירועים האלה היה יום הולדתה של בתה. יש לי בכלל בעיות עם היומולדת שלה.  היא נולדה ב-30.4 באותו תאריך שסוסון נפגע בתאונה. כל שנה היא התעקשה לחגוג דווקא בתאריך זה בלי לזוז ימינה או שמאלה. היא גם התעקשה שאנחנו נבוא. כולנו. לרב היא חגגה בלעדינו.

ב-2005 היא החליטה להזיז את החגיגה וזאת לאחר ויכוח בינינו. כמו כל שנה היא הזמינה ב-30.4 וכמו כל שנה אמרתי שאני ב-30.4 לא חוגגת שום דבר. בשבילי זה יום אבל. היא ענתה 'שמחה דוחה עצב' ואני אמרתי שהשמחה שלה לא דוחה את העצב שלי. התאונה קרתה, הגיע הזמן להתיחס לזה, לא להתעלם מזה. כשהיא הודיעה שהיא דוחה את החגיגה ממש שמחתי.

חגגנו בבאולינג. היו שם היא וילדיה, אני וילדי, הזקנים שלנו ו....ה-x ואמו. האוירה היתה טובה. עד שה-x ואמו הופיעו קשקשנו לנו בנועם.  היא אמרה שה-x מתכונן להביא איתו את הילד מהרי החושך... וסיפרה  שהיא מצטרפת לרשת העיסקית שלו...וזה יוצר בעיות מס... רק אחכ שמתי לב לכל מיני פרטים.

התחלנו לשחק. כולם שיחקו חוץ מאמא. יש לה בעיות עם הרגל. אמרתי שאני לא יודעת לשחק ואכן כך הוא אך בתחילת המשחק אני הובלתי והיו לי איזה סטרייק או 2. כשעשיתי סטרייק היא אמרה: את רואה? את כן יודעת לשחק.

אבל אני באמת לא יודעת לשחק. בזריקות הבאות לא הצלחתי להפיל אפילו חייל אחד. אפילו לא בעזרת רשת. אט אט היא התחילה להוביל. אמא ישבה מאחורה צופה ומתמוגגת מנחת. 'לא כל יום פורים' היא אמרה כאשר הכדור עף לי הצידה. הסתכלתי עליה בזעם ולא אמרתי מילה.

מהם הפרטים ששמתי לב אליהם אחכ?

א. החגיגה היתה מיועדת רק למשפחה. איפה כל החברות? חגגו ב- 30.4?

ב. מה ה-x שלה ואמו עושים כאן אחרי שהיא כלכך התנגדה שהוא יהיה בברמצווה

ג. היא פרגנה לי ונתנה לי חיזוק חיובי

ד. אמא שלה לעומת זאת ירדה עלי כרגיל

אני זכרתי בעיקר את ב. ו-ד. צריך ללמוד להתיחס ל-ג.

תוספות: 

לפני הרבה שנים התחתנתי בתאריך זה 5.10

תנחומי לאמזונה על מות אימה