הכל חדש ונוצץ

את שלומציון הכרתי באחד הנסיונות הבלתי מוצלחים שלי לחזור ארצה מארהב - תקופת האינטרמצו

יש לה בן בגיל של סוסון וקישרנו ביניהם.

שלומציון היתה אשת שיחה נעימה ובעלה איש חביב שמכיר את כולם. התחברנו. גם הילדים וגם הנשים.

הניסיון לחזור ארצה לא עלה יפה,  חזרנו לארהב, קרתה התאונה ושוב חזרנו ארצה. שוב התחברתי עם שלומציון. גם אמא שלי התחברה איתה. סהכ הן היו שכנות.

כשחזרנו מארהב גרתי בהתחלה אצל הורי. היתה לי אמנם דירה אך אמא השכירה אותה ברגע ששמעה שאני מתכוננת לחזור ארצה. שלומציון אמרה שיש לי הורים 10 שעוזרים לי ככ יפה. בקשתי ממנה לא לתת ציונים להורים שלי. היא לא מכירה אותם. אחרי זמן מה ההורים הפרו את החוזה וכך נכנסתי לדירתי. בינתיים שנת הלימודים החלה וסוסון החל ללמוד בבצפר ליד הורי. סוסון חזר מהבצפר לסבתא ולא רצה לבוא הביתה. הרגשתי שאני מאבדת אותו. לא לילד הזה התפללתי.

אמא כבר עשתה לי תוכנית ביקורים. סוסון יגור אצלה ויבוא פעמיים בשבוע לבקר את אמא. כלומר אותי. יופי טופי. זה הזכיר לי הסדר ביקורים שהיה לי עם בעלי לשעבר. רק שסוסון ביקר אותו פעמיים בשבוע. אני הרגשתי איך הדם זורם לי לראש והאוזנים מעלות עשן: "לעולם לא!!!. לקחתי את הילד ואמרתי 'יותר אתה לא בא לסבתא אחרי בצפר. אתה בא ישר הביתה'. וכך היה.

באחד הימים באתי לבקר את שלומציון. פניה לא היו כתמול שלשום. היא החלה לתקוף אותי: "איך את מתנהגת? איזו בת את? איך את מתנהגת עם אמא שלך? איך את מונעת ממנה את הילד? הוא צריך לגור אצלה! היא 10 היא תתן לו את מלוא האהבה וההבנה"

קמתי והלכתי. הרגשתי בבת אחת איך החזירו אותי לילדות. אמא היתה הולכת ומתלוננת עלי לכל דורש. מידי פעם היו פונות אלי כל מיני דודות ואומרות לי את ילדה רעה את לא מתנהגת יפה עם אמא שלך. שנים לא שמעתי את זה. פתאום באה חברה שלי בת גילי ואומרת לי דבר כזה? מה עניין שלה עם אמא שלי? מה עניין של אמא שלי איתה? אין לה מספיק חברות? היא הולכת לחברה שלי ומתלוננת עלי? מילא לשמוע את זה מדודות זקנות אבל מחברה שלי???

כך נגמר הניסיון הראשון שלי לרכוש חברות בארץ הקודש.

את שלומציון עוד נפגוש

כאן

ואפשר לפגוש אותה גם כאן