בגלגול הקודם פרסמתי פוסט על סין.
הפוסט היה די קודר
עבר זמן ומצאתי את כל הדברים הטובים שבסיפור הזה.
ובכן זה התחיל כך.
באתי לאמא לארוחת בוקר. היא סיפרה שחברה שלה עושה בעיות
איזה בעיות?
הן החליטו לנסוע לסין והיא לא יכולה לנסוע, בלעה איזה סטייק, נתקע לה בקיבה, היתה מאושפזת, הרופאים המליצו לא לנסוע, היא לא יודעת עכשיו מה לעשות כי החברה עושה בעיות.
הייתי נוסעת לסין בעצמי כך אמרה.
בערב היא מתקשרת אלי: רוצה לנסוע לסין?
לא חשבתי פעמיים :בטח.
תוך יומיים ארגנתי את הכל. הוצאתי ויזה, שילמתי לחברת הנסיעות, ארזתי מזוודה ויללה אני בדרך לסין. אני לא מאמינה אני בדרך לסין, סין!! האם בכלל חשבתי לנסוע לסין???
פגשתי את החברה שלה במונית בדרך... ו...קדימה...לא יאמן...
טסנו דרך איסטנבול, היה לנו שם טרנספר לכמה שעות כך שעשינו סיור בעיר במקום להתקע בשדה התעופה שם. מאוחר יותר טסנו לכיוון בייג'ינג. הטיסה היתה נוראה בתחילתה היו בורות אוויר שחבל על הזמן. עוד לא טסתי בטיסה כזאת. כל המטוס הקיא. כמעט. אני הרגשתי דווקא בסדר ואת הפרמין האחרון שהיה לי נתתי למישהי שהלכה להתפגר.
כשהמטוס נרגע היה לי זמן להתרווח ולחשוב: לפני יומיים מי חשב שאהיה כאן...ועכשיו לראשונה בחיי אני טסה לכיוון מזרח...מעל אסיה...מעל הים הכספי...
הגענו לבייגינג, אני היחידה שם שלא היתה לה ויזה קבוצתית כך שכאשר כולם השתרכו בתור ארוך אני הייתי כבר בפנים. היינו נורא עייפים, אך כך זה בטיול מאורגן. מנצלים כל רגע מנוי....בסוף הביאו אותנו למלון מה זה מפואר...
כן...הייתי בבייגינג, במקדש בוהיסטי, על החומה הסינית, בשוק האוכל, מה הם אוכלים שם חבלז..
למחרת התעמלות בוקר, אולי נלמד מהם משהו, מהסינים...מקדש השמיים...העיר האסורה...כן, הייתי שם הייתי שם...
חיילי הטרה קוטה...מופעים...בית תה...מאכלים מיוחדים...הייתי שם...
וראיתי את הפאנדות ואת הבודהה חצוב בסלע....אז התקלקלה לי המצלמה וגנבתי תמונות מהחברה...
והשוק המצחיק בסצואן (סיפרתי עליו כאן )...והשירותים המצחיקים...
למדתי קצת על בודהיזם ופנג שווי ורפואה סינית...
והיינו בגווילין היפהפיה, ובכפרים הפרימיטיביים, איך גווילין בלילה? לאס וגאס....
אכלתי גם מרק צבים (איחס, סתם) ועוד כל מיני דברים מצחיקים...היינו בכפר הזה שבו הנשים מגדלות שער עד הריצפה, הן שרו לנו משהו ואנחנו שרנו להן מה נשתנה וקול הסופראן שלי נשמע ברמה...ראינו את שדות האורז...
הייתי בגנים סיניים, אגמים, פגודות...
בסוף הגענו לשנחאי. היה שם לא הכי נחמד...ככה זה בסוף רוצים כבר הביתה...שנחאי, עיר מודרנית..עשיתי שם הליכה מטורפת...נהניתי ממנה...
איך הם נוהגים שם בסין...בעיקר בסצואן....מיליוני סינים על הכביש ברגל, באופניים והרכבים מזגזגים ביניהם...
כן. הייתי שם בסין...אז למה אני כל הזמן מקטרת???
היו סיבות טובות לקטר.....שכחתי מהן... לרגע, רק לרגע