הכל חדש ונוצץ

עד היום אני לא מבינה איך נתתי לה הפניה למעביד שלי.

היא היתה ככ מגעילה באותה תקופה.

כאילו שבתקופות אחרות היא לא מגעילה אבל את עצמי אני לגמרי לא מבינה.

אותה תקופה היינו כבר קצת אחרי הבר מצווה ואני הייתי מותשת ממנה לחלוטין. היה לי קשה לתמרן בין כולם ולהוציא מזה אירוע מוצלח. אולי כבר לא שמתי לב...

סילבסטר. מסיבה כלשהי אני שואלת אותה מה את עושה בסילבסטר. היא עונה לי כלום, אני עוד לא יודעת, דברתי עם 3 חברות שלי גם הן לא יודעות אם נדע על משהו נלך. אולי תודיעי גם לי? -כן,כן, בטח היא עונה.

היא לא הודיעה לי. היא נסעה לבלות בתלאביב עם אחת מהן או עם כולן. מה זה חשוב.

ובאותה נשימה אמא שואלת אותי: למה אתן לא חברות כמו פעם? היא רוצה אותך תתקשרי אליה.

שבוע אחרי זה. בעל המסעדה שאצלו חגגנו את הבר מצווה מזמין אותנו לפוסט בר מצווה. הרעיון הוא שבעלי השמחה עושים הכל באירוע חוץ מלהנות ממנו. באמת כמעט ולא בא אוכל אל פי. הוא אומר לי שאני יכולה להזמין 10 אנשים. נו, את מי אזמין אם לא את משפחתי היקרה? אני מציעה את יום שישי בערב, יש שם גם אוכל טוב וגם הופעות. כן אני רוצה לעשות גוד טיים למשפחה שלי.

אבל פתאום באותו יום שישי היא מזמינה לצ'ולנט בצהרים. צ'ולנט?? ביום שישי?? צ'ולנט זה מאכל של שבת.!!. כן אבל מחר אני לא אהיה כאן ולכן אני מזמינה ביום שישי. ברור למה היא הזמינה ביום שישי. כדי שבערב כולם יהיו מלאים מדי כדי ללכת למסעדה.

המזימה הצליחה. כולם באו אליה. גם אני והילדים. העדיפו אותה. מה לעשות.

למחרת סעדנו במסעדה רק אני והילדים.

נכון שהיא מגעילה?

אז למה באותה שבת כשהיא סיפרה לי שהיא רבה עם המורה הפרטית של בנה נתתי לה את הטלפון של מעבידי?

ולמה כאשר הוא סיפר לי כבר אז שהיא לקוחה מועדפת וקיבלה הנחה בזכות זה שהיא אחותי לא אמרתי לו שאני לא מסכימה ????