הכל חדש ונוצץ

פר, יש לי מלא תמונות ישנות ואני לא יודעת איך להעלות אותן כדי להצטרף לפרויקט התינוקיה וסתם לפרסם בנסיבות אחרות ואני עוד אומרת שיש לי חוש טכני....

מצד שני גם תמונתי כתינוקת תחשוף אותי בפומבי ומכיוון שהחומר כאן הוא די רגיש אולי בכלל לא כדאי לי.

בימים אלה אני עוברת על יומני והתחושה שלי היא שלא סיפרתי עוד כלום ואני מתעסקת בשטויות. סהכ אני רוצה שדברים יתפרסמו. כדי שהם יקראו את זה. ויתביישו בעצמם.

***

בימים אלה הגעתי לקטע שהפסקתי לעבוד בעסק שלה ואני עדיין לא מבינה ולא קולטת מה קרה שם. רק יצאתי עם תחושה של השפלה איומה. שאלתי את עצמי מה הלאה מה עכשיו? מה אני עושה? הולכת לחפש עבודה חדשה? איך? בגיל 40 + מי יקח אותי? ואיזה רקורד יש לי בעבודה? שפיטרו אותי?אחותי? ולמה היא עשתה את זה? הרי היינו חברות. היא סיפרה לי כלכך הרבה סודות, הרי יכולתי לחשוף אותם. היא לא פחדה? ואיך נהגה בי כך אחרי התאונה? הרי אנחנו משפחה ובמשפחה עוזרים זה לזה, לא ביקשתי ממנה נדבות. הייתי מוכנה לעשות כל דבר לקידום העסק הקורס שלה. למה היא עשתה לי את זה?

אני אתנקם בה. אמרתי. אני אתנקם שיצא לה גריז מהאוזניים. אני אספר לכולם על המאהב שלה ועל ההריונות שלה ממנו ועל הנסיעות שלה איתו לחו"ל ועל הכל.

לא, לא סיפרתי. לא עשיתי דבר. הלכתי לחפש עבודה, לא קיבלו אותי לשומקום. שלחתי קורות חיים אפילו לא ענו לי. הלכתי ללשכת העבודה, אפילו לא רשמו אותי כמובטלת כי לא עבדתי שם מספיק זמן. ניסיתי לעשות הסבה מקצועית, לקחת איזה קורס אמרו לי בגילך לא כדאי לך. לא יקבלו אותך לשום מקום. כך בלשכת העבודה. אז מה אני עושה עכשיו? כל הדלתות סגורות בפני....

גם היא הלכה ללשכת העבודה. היא נרשמה כמובטלת למרות שהיא היתה בעלת עסק. היא אמנם עזבה סוכנות נסיעות וישבה קצת בבית אך כשחזרה לנהל את העסק עדיין היתה הולכת ללשכה. אני הצעתי לה ללכת ללישכה בזמן שהיתה בבית. נפגשנו שם פעם. הציעו לה עבודה בביטוח לאומי. היא אמרה לי אז אכלתי אותה. מה אני עושה עכשיו? רציתי לספר לפקידה בלשכה שהיא מנהלת עסק והיא זה עתה פיטרה אותי. לא סיפרתי. פניתי אז אליה ואמרתי. אולי את יכולה לרשום שאני עדיין עובדת אצלכם כדי שלפחות יהיה לי פזם לדמי אבטלה, אפילו אל תתני לי משכורת. תוציאי לי תלוש ותקחי את זה לעצמך, את הרי רשומה כמובטלת. לא אני לא יכולה היא אמרה.

הלכתי הביתה. מנסה לעכל את מה שקרה כאן. אז עוד לא הבנתי כלום. היום אני מבינה קצת יותר.... רק קצת

אז למה לא דיברתי? למה לא סיפרתי על המאהב? ההריונות? למה לא סיפרתי בלישכה שהיא מרמה? למה שתקתי? אולי הכל היה אחרת אילו הייתי פותחת את הפה ואולי לא...