בסוף היא באה לראות את הפרצוף הקטן שלי. כלומר הם באו. וואוו איזה מבצע.... זה לא שהיא לגמרי משקרת שקשה לה, היא שברה את עצם הירך לפני כמה שנים ועכשיו הראתה לי את הבצקת ברגל לעורר את הצדיק הקטן שבי. באמת קשה לה לעלות 3 קומות. הבעיה איתה שתמיד היה לה קשה לעלות את 3 הקומות שבביתי אך לא את שלה ולא של אחותי. גם לפני שהיא שברה את עצם הירך היה לה קשה וגם לפני הבצקת כך שזה בבחינת 'זאב זאב'.
בכז הם באו, הביאו איתם קצת אוכל, אבא הכין אוכל לילדים וגם לי, התפנקתי קצת. אמא קשקשה. שוב היא התחילה למשוך לנושא שהכי מעניין אותה: אחותי.
היא לא מרוצה מהמצב של שתינו. היינו הכי יפות בשכונה ולא יצא מאיתנו כלום כי תפסנו לנו בני זוג חרא. מתחילה לקטר לי על ה-X שלה. אמא תפסיקי
היא מתחילה לדבר על המלחמה לקטר שהיא כל הזמן היתה פה - הרי הזמינו אותך למה לא הלכת? - לא רוצה להיות פליטה. זה מזכיר לי את מלחמת העולם, אני הייתי כבר פליטה - למה לא להיות פליטה? יותר טוב קטיושות? אירובי מדרגות? עם הרגל שלך? 3 קומות אירובי מדרגות עם הרגל שלך ? דווקא היה לי כיף להיות פליטה (כן,איריס) - כן, יש לך חברות טובות אבל לאחותך.....
די כבר עם אחותי!!! בסוף היא שוב תוציא לי צו על זה שאני עוקבת אחריה.
אבל זה לא עוזר. היא מתחילה לדבר על שתי חברות שלה, אחיות, גם כן כל הזמן רבות, כמונו.
- את רואה אמא? אנחנו לא המצאנו את זה, החברות שלך, האחיות של אמך, יעקוב ועשיו, קין והבל, ועכשיו תרדי מזה כבר, אגב, גם החברות שלך הגיעו לבית משפט?
- לא, אבל הם יגיעו.
- הן כבר זקנות
ואז הטחנה פועלת במלוא הקיטור.
- את יודעת מי הרס את המשפחה?
- נו מי?
- ה-x שלה. הוא הרס הכל. את לא יודעת כמה הוא שונא אותך, איך הוא דיבר עליך, רק בגללו אתן לא יצאתן לבלות ביחד הוא לא הסכים
- אמא, אני שומעת את זה כבר 10 שנים. אין לך שום תיאוריה אחרת?
- זה מה שהיא אומרת
- את יודעת אמא, גם בעלי לשעבר לא סבל אותה, איך שהוא דבר עליה וזה לא הרס את המשפחה
- זה בגלל שהיא פוחדת ממנו ואת לא פחדת עד עכשיו היא פוחדת ממנו את יודעת מה היה?...
- זה לא עניין של פחד. זה עניין של החלטה. היא החליטה לשתף פעולה עם בעלה ואני לא. ולא מעניין אותי מה היה...
- כן, היא באמת חתיכת נקבה...הוא ככ שנא אותך אבל הזמין אותך לעבוד אצלו...
הופה, שוב זה מתחיל, שוב היא טוחנת לי במוח. שוב היא ממציאה עובדות חדשות, שוב היא מנסה לגרור אותי לשיחה שכבר שוחחנו 1000 פעם...כך חוזר לו הגלגל. הוא לא הזמין אותי לעבוד אצלו, אבל זה מה שהיא החליטה וכמה שאני מנסה להוציא לה את זה מהראש זה לא עוזר... תמיד היא תכופף את העובדות כך שכולם יהיו אשמים חוץ ממנה
- אמא , תעזבי כבר אותו. בכלל לא איכפת לי אם הוא אוהב אותי או שונא אותי. זה לא מעניין אותי. זה לא הזיז לי. באתי אליה עם כל השנאה שלו. אני לא התייחסתי אליו והוא לא התיחס אלי. זה לא מה שהורס משפחה. את לא בסדר, היא לא בסדר, הוא לא נחשב. הם כבר התגרשו מזמן. למה אתם מתעסקים איתו בכלל?
- במה אני לא בסדר? תגידי לי אני רוצה לדעת, אני אתקן, אני אשתפר
- לא בא לי להגיד לך עכשיו
אני לא אגיד. אני אכתוב לה מכתב. כל פעם שהיא תתחיל לטחון לי אעשה לה רפרנס למכתב. כבר כתבתי אותו בעצם. שרק לא ישאר בגדר המכתב שלא נשלח. עוד אחד...
אני לא מאמינה איך שהדברים חוזרים על עצמם.