הכל חדש ונוצץ

15.1.07

אמא יקרה,

את שאלת אותי במה את לא בסדר. במקום תשובה על המקום אשלח לך סידרה של מכתבים שיבהירו לך מה לא בסדר כאן ושגם לא תשכחי את מה שאמרתי ותמציאי לך גירסה משלך; הרי זה מה שקורה לך כל הזמן.

נתחיל בעבודה

הרי 1000- פעם אמרתי לך שהבת האהובה שלך מעורבת כאן אבל את בשלך.

ראשית אספר לך בפעם ה-1000 מה היה שם. ותזכרי את לא היית שם. אני הייתי שם. אחותי סיפרה לך את מה שהיא סיפרה ואחותי שקרנית.

א. אחרי שחזרנו מספרד אחותי הציעה לי לעבוד אצלם. אחותי ולא בעלה. בעלה מעולם לא הרים אלי טלפון והציע לי עבודה ואני לא יודעת איפה המצאת את זה.

ב. כשבאתי לעבוד שם היא היתה סוכנת נסיעות

ג. היא עזבה את סוכנות הנסיעות שבועיים אחרי שהייתי שם ובאה לעבוד

בעלה הושיב אותי על כסא מנהלים

היא פינתה אותי משם לחדר צדדי קטן

עד שהיא באה בעלה נתן לי יד חופשית וכך נפגשתי עם רופאים פרסומאים ושאר ירקות גם מחוץ לשעות העבודה, ללא תשלום, כדי לקדם את העסק שלהם.

כשהיא באה היא אמרה לי להפסיק להפגש עם הרופאים

כשהיא באה היא נפגשה עם הפרסומאים ושלחה להם מכתבים. לא אחת קרה שאני כתבתי מכתב, היא אמרה שזה לא בסדר או לא צריך אך שלחה אותו בעצמה.

מה שקרה בסוף הוא שלא היתה לי עבודה כי היא עשתה את העבודה שלי.

הם אמרו לי לקבוע בדיקות שמיעה בבתי אבות. הם נסעו לשם בלעדי. הם מכרו שם מכשירים ולא סיפרו לי.

הקף המכירות שלהם גדל כשהייתי שם אבל לי לא אמרו כלום. אמרו לי שאקבל בונוסים ולא נתנו לי. גם משכורת לא נתנו לי. היא ובעלה נסעו לאוסטריה, כמו צמד מאוהבים, נתנו לכולם משכורות ולי לא.

כשבקשתי משכורת היא שאלה, מה בעלי לא נתן לך? הוא שאל אחותך לא נתנה לך?

מאז שהיא באה לעבוד הרגשתי שאין לי מה לעשות שם. באמת לא היה לי מה לעשות. ישבתי כל היום בחדר, כשהצעתי משהו אמרו לי לא צריך

בוקר אחד באתי, העסק היה סגור, הם כולם, כולל העובדים נסעו לבית אבות. חנן - חבר שלהם ידע מזה. אני לא.

בוקר אחר באה זקנה המיובשת אחת (רותי). אמרה שהיא תעסוק במכירות. התפלאתי, שהרי אני אשת המכירות שלהם והם לא נותנים לי עבודה. אז הם צריכים עוד איש מכירות?

הם פתחו סניף בקריות ולא סיפרו לי. רק אח"כ בעלה הציע לי לנהל את הסניף ושלח אותה  ללמד אותי איך לקחת מידה, איך למכור... 

כל מה שהיא עשתה זה לספר לי על המאהב. הרי באותה תקופה היא היתה בהריון ממנו וכל הזמן היא נזקקה לעזרתי ולאוזן הקשבת שלי. נסענו גם פעם יחד לטבריה. היא אכלה על חשבון העסק, אני אכלתי על חשבוני למרות שזו היתה נסיעה עסקית שלי.

לבסוף בא הבעל ואמר לי: אולי תעבדי מהבית?

לאור העובדה שהם לא שילמו לי משכורת ולא סיפרו לי על הקף המכירות שלהם החלטתי לא לעבוד איתם יותר

הם מעולם לא פיטרו אותי

אני הלכתי הביתה

אבל את אומרת לי שבעלה הזמין אותי לעבוד שם וזה לא נכון

את אומרת לי שהייתי מאחרת ואוכלת בזמן העבודה. מאיפה את יודעת? היית שם?

היא אמרה לך?

הצרה איתך שאת מאמינה לה ולא לי.

הצרה איתך שאת אמרת לה שבעלה יפטר אותי ולא היא, כי הוא הזמין אותי לעבודה, הוא הזמין אותי הוא יפטר אותי ושהיא לא תלכלך את הידיים שלה.

את ידעת שהם רוצים לפטר אותי ושתקת.

לא היה לך איכפת בכלל שאשאר בלי הכנסה.

ועוד יותר לא היה לך איכפת מהנכד שלך שנפגע בתאונה.

ודברנו על זה 1000 פעם אבל את נצמדת לגירסה שלך

זו ההתחלה מכתב ראשון

המכתב כן נשלח!!!

וטוב לי עם זה

 לא שהוא עזר משהו

זמנית כן. צריך לכתוב משהו על זה

רק זמנית. לספר לה את האמת זה לטחון מים.