הכל חדש ונוצץ

שש שנים אני שרה בחבורת זמר אבל דבר כזה עוד לא קרה לי.

שש שנים אני שרה ורק השנה התחלתי ללמוד פיתוח קול אצל מנחה החבורה . נקרא לו אלכס

שש שנים צפצפתי לי מאחורה בנחת בתקווה שיום אחד גמני אקבל איזה סולו מסכן.

והשנה קיבלתי. זה היה ברור. אם אני לומדת אצלו הוא יתן לי סולואים....

נחמד ללמוד פיתוח קול. אפילו לא תארתי לעצמי כמה זה נחמד. ואני דחיתי את זה כלכך הרבה שנים.

אפילו רציתי לכתוב פוסט איזה כיף לי שם

אני שרה, הוא מלווה אותי בפסנתר ולפעמים בשירה...הרבה יותר כיף מאשר בחבורה...

אני שרה, אצבעותיו נעות על הקלידים. אף פעם לא הסתכלתי על אצבעותיו כשהוא מנגן...אנחנו בחדר סגור...הראש הכחול מתחיל לעבוד. אף פעם לא היו לי מחשבות כחולות על האיש הזה...הוא די דוחה סהכ, נמוך ,שמנמן, מקריח, מבטא רוסי, הוא גם נשוי...קישתא קישתא מחשבות כחולות....

לפני כשבועיים קרה הדבר. באתי לחזרה כרגיל...אפס, היה סגור. מה קרה? פספסתי יום? איזה יום היום?

לא ,לא פספסתי. טוב, באתי , חזרתי הביתה, לא קרה כלום. יופי אין חזרה. התקשרתי אליו לשאול מה קרה. הגעתי לממתינה. כעבור '5 הוא מתקשר חזרה: מה את היית שם?? אמרתי לאבי להודיע לכולם שאין חזרה. אני חולה לא יכולתי להתקשר לכולם. אני התקשרתי ל-4 אנשים ובקשתי ממנו להודיע לכל היתר. הוא לא הודיע רק לך ולרותי.

רק אני ורותי? ממש נעלבתי. רותי שרה בחבורה רק כמה חודשים ואני כמעט הכי ותיקה שם ושכחו אותי??

- עכשיו נעלבתי- אמרתי לו. לכולם יכולת להודיע ורק לנו לא? מה אני כמו רותי?

- היא לא עשתה מזה עניין למה את כן?

- למה אני כן? נדמה לי שאני נמצאת מספיק זמן בחבורה כדי שיזכרו אותי. היא נמצאת כאן רק כמה חודשים. אילו הייתי כאן כמוה לא הייתי אומרת מילה. אבל אני גם תלמידה שלך...

לא רציתי לרדת לרמה של מריבת אוהבים נוסח אני תלמידה שלך. אני משלמת לך כסף פעמיים, גם בשביל החבורה וגם בשביל השיעורים, אתה מתקשר אלי פעם בשבוע לקבוע שיעור לא יכולתי להיות בין האנשים החשובים שאתה מתקשר אליהם להודיע שאין חזרה?

הוא התחיל לשטוף אותי. שכחנו אותך, לא עשיתי את זה בכוונה את מתנהגת כאילו התכוונו לפגוע בך אין לך מה להעלב בכלל את כמו מימי את כמו מימי.

לא יכולתי להשחיל מילה. הקשבתי בנחת להנחתות האלה....אני כמו מימי...מימי זה היצור הכי דוחה שהיה לנו בחבורה. היא היתה לפני שנתיים ועדיין אנחנו נזכרים בה כקטסטרופה מהלכת...ועכשיו אני כמוה. נעלבתי עוד יותר.

משך כל השבועיים הבאים הוא התקשר להתנצל: אבי הזה, הוא לא אחראי, אני לא אתן לו יותר תפקידים, אני אתן רק לעמליה. היא בחורה אחראית. הקשבתי...

לא באתי לחזרות, לא באתי לשיעורים, גם לא אמרתי למה...

אתמול הייתי בשיעור...הגעתי אליו הביתה...כלבתו הקטנה קידמה אותי כרגיל בשמחה. היא מאוד אוהבת אותי והיא מתרגשת לקראתי במיוחד...אבל היא היחידה שקשקשה בזנב...

לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן...

***

יודע צדיק נפש בהמתו.

הייתי בחזרה

רותי עזבה.

החברים לא ידעו משום דבר.

הוא פשוט אידיוט.

ואני טמבלית שנעלבת מ-2 אידיוטים.

מילא לפחות זכיתי לשיעור פיתוח קול בחינם. פיצוי.

מזל שיש לי שם כמה חברות טובות

שעליהן אני לא מוכנה לוותר.

בטח לא בגלל 2 אידיוטים.

איך הוא התרפס בפני...תענוג...זה המנחה

האידיוט השני אפילו לא הסתכל לי בפרצוף