מעייף...
כשתארתי את הטבלה המחזורית דילגתי על פרט אחד (היא עדיין לא מושלמת).
אמא מנסה להשלים או לחבר ביננו בכוח....
כן אני מריחה כבר את הפרשיה הבאה..
ביום שישי האחרון היתה ירית הפתיחה, לא שמתי לב לזה אלא רק אחרי שעשיתי חושבים.
בעוד כמה חודשים אבי אמור לחגוג 80 ב"ה.
כן, שוב יומולדת, שוב חגיגה שוב צומת
אבל יומולדת 80 זה לא סתם יומולדת
אבל איך אפשר לחגוג אם אנחנו ככ מסוכסכים?
אמא באה אלי ביום שישי
היא עלתה בקלות 3 קומות (אם רוצים הכל אפשרי), היא גם הביאה קצת אוכל, הכינה לי ולילדים,איזה פינוק, דיברנו דיברנו דיברנו, בלי חפירות מיותרות עד שהיא אמרה: השנה ניסע לדודים בגרמניה. אבא מזמן לא ראה אותם. ניסע ביומולדת שלו.
- יומולדת 80? תיסעו לגרמניה לחגוג?
- אם את ואחותך תבואו לחגוג כאן במסעדה ביחד לא ניסע
- אנחנו לא נעשה כאן שום דבר ביחד...בטח לא משהו מצומצם, אם תעשו משהו גדול אולי כל אחת מאיתנו תתפוס את הפינה שלה...
זה כל מה שנאמר בנידון אך אני נזכרתי בטיול הזה. לא הרבה סיפרתי עליו כי החלטתי להתעלם אבל די חרה לי כל העניין, שאבי החליט לבקר את אחותו, פתאום אחותי קפצה על העגלה וכולם החליטו לנסוע ולהשאיר אותי וילדי מאחור. כאילו זרקו אותנו מהמשפחה.
עכשיו זה מתחיל שוב....אולי שוב הם יסעו לגרמניה, אולי אחותי שוב תצטרף, אולי שוב אשאר מאחור....
הפרשיה הבאה מתחילה
איך לצאת ממנה בשלום?
יש למישהו רעיון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@