אודה על האמת שלא ממש התרגשתי לקראת המפגש הישראבלוגי האחרון.
את שלגיה אני מכירה מזמן, גם את איריס ומוקה, לאט לאט כולנו מקבלים קול, גוף , פנים, וזה כולל שפת גוף, חיוכים, הבעות פנים....זה נורא כיף להכיר אבל נראה בעליל שקשה לי יותר לספר. אם בהתחלה סיפרתי דברים בעלמא היום אני יודעת למי בדיוק אני מספרת, אם בהתחלה יריתי מהמותן בלי חשבון היום אני יורה עם חשבון, ובכלל לא נעים לי שידעו עלי דברים כאלה. כי איך אומרים, אני לא כזאת. אני לא כזאת כועסת, אני לא כזאת מסכנה, אני לא כזאת ממורמרת. ואני לא אוהבת לספר שדופקים אותי....אותי דופקים???? אני הכי מסתדרת בעולם.!!!! אני ג'דעית...ואם כבר מישהו באמת עושה לי משהו רע זה נמצא במקום הכי מוצנע בחיי....
אבל בכל זאת אחרי כמה ימים כולם מקבלים שוב צורה של מסך מחשב...אז...מה רציתי לספר היום?
רציתי לספר שוב על משפחתי , איך אמי קיבלה את המכתב, אבל אני רואה עדיין מולי את פניהן של יעלה, דאפי, הבובה, מטעמי החיים, מחפשת האהבה, וכמובן איריס ומוקה ושלגיה...וזה לא הולך...
אז משהו אחר...
זה קשור בפרשת רמון מתוך הבט אישי.
כידוע כבר לכולם הייתי מרכזנית בצהל. זה לא כבוד כלכך גדול בעיקר שרווחה השמועה שלוקחים לשם את הכי דפוקות. אבל איך אמרו לנו...החליטו להעלות את הרמה של המרכזניות בצהל. בולשיט.
ויהי היום, סיימתי את הקורס והציבו אותי ביחידה גדולה במרכז הארץ. הגעתי עם עוד 2 בנות מהקורס. יענו בשר טרי. קצין הקשר, גבר נשוי וכוסון (חתיך) ברמות בא לבחון את הסחורה. אחרי תקופה מסוימת הוא בא והציע לי לצאת מהמרכזיה המעפנה ולעבוד איתו במשרד.
ואללה, הלכתי לעבוד איתו במשרד לצידה של הפקידה הקבועה שלו. הוא אמר שהיא משתחררת בקרוב והוא צריך להכשיר לו פקידה שתחליף אותה.
לא עשיתי שם כלום. היה משעמם לאללה. כל מה שעשיתי שם זה להכין לו קפה שחור ותודה לו מיוחדת על כך שבזכותו אני יודעת להכין זאת כדת וכדין. ביתר הזמן הוא ניסה ללטף אותי, כך בעדינות ובמקומות לא מוצנעים (ראש, כתף). בתור ילדונת צעירה שלא מבינה הרבה מהחיים שלה חייכתי במבוכה ואמרתי לו שאני לא אוהבת את זה וזה לא נעים לי. הוא הפסיק לכמה זמן ושוב חזר לסורו. שוב אמרתי שאני לא אוהבת את זה ובכלל משעמם לי במשרד שלו ואני רוצה לחזור למרכזיה.
הגיע סופשבוע ואני הייתי אמורה לצאת הביתה. הוא אמר: תשארי פה איתי. אני אמרתי: אני יוצאת הביתה. הוא אמר: אני יכול לסדר לך שתשארי כאן שבת. אני אמרתי: לא תודה, אני רוצה הביתה ואם אתה מעוניין להיות עם מישהי כאן השבת הרי רמונה נשארת ואולי יצא לך משהו יותר טוב ממנה. הרי אתה לא מכיר אותנו. תנסה.
אני יצאתי הביתה באותה שבת. רמונה נשארה, אמרו שהיא נשארה איתו לישון.
אני חזרתי למרכזיה.
המסר שלי מכאן, מי שלא רוצה להיות מוטרדת יכולה בהחלט לא להיות מוטרדת, ואם בחורה מפלרטטת שלא תתפלא שהעניינים מתחממים. מצטערת בנות, אני יודעת שרובכן לא תסכמנה איתי. מעולם לא הגעתי למצב אינטימי עם מישהו שאני לא רוצה.