הכל חדש ונוצץ

זה לא פר. פעמיים בשנה חוגגים את חג האהבה כאילו דההה וזה רק בשביל להזכיר לי ש:

אין לי, אין לי אהבה הההה

ברצינות. למה חוגגים את זה פעמיים? פעם לא חגגו את זה אפילו פעם אחת. לא טו באב לא וולנטיין'ס מה קרה? זה לא פר, אני לא היחידה שאין לה אהבה, זה כמו לחגוג את יום המשפחה למי שאין לו משפחה. יש חגים שלא צריך לחגוג אותם. אין עליהם קונצנזוס. ביום כיפור לעומת זאת כולם יכולים לצום.

את החג הזה יבאנו מארהב. בעצם זה חג נחמד שם. שולחים כרטיסי ברכה כמו שנות טובות. סוסון היה מביא לי חבילה שקיבל מהחברים שלו. זה לא חג כזה נוטף סקס כמו פה. אהבה זו אהבה. בין הורים לילדים, בין ילדים, בין מבוגרים ללא קשר זוגי, חברים, חברות.

טוב. הבטחתי לאיריס פוסט על הנשיקה הראשונה אז בקשה

הנשיקה הראשונה

על הספסל בגן

עם עלם חן ביישן

תתתתתם לא זוכרת תמילים

הייתי כה קטנה

ילדונת עם צמה

והוא נשק לצמתי

נשק לי והסמיק.

היה כזה שיר בתקופה ההיא וכל נערות כיתתנו היו מפזמות אותו. אני לא. אני הייתי משהו מיוחד. לכולן היה חבר, כולן דיברו על החבר שלהן ומה הן עושות איתו אבל כולן בתולות ורק אני לא.רק לי לא היה חבר.  עד גיל 17. (ממש 'מאוחר' הא?)

זה לא היה על הספסל בגן. זה היה באוטו שלו פרינץ 4, מול בית הורי. אני מקווה שהם לא הציצו.

הוא לא היה עלם חן. הוא היה אפילו מכוער אבל חברתי פניה היתה דלוקה עליו. היה שווה לנסות.

הוא לא היה ביישן. מכוער שכמותו לא היה מגיע לכלום אם היה ביישן. הוא היה ממש כריזמטי. איש חכם, חברותי ובוטח בעצמו.

הוא לא נשק לצמתי. משום מה נזכרתי באיציק מרדכי שנישק את הזקן של כדורי. הוא נשק על פי. עם הלשון.

הוא גם לא הסמיק. אני הסמקתי. פר לא ידעתי שנשיקה זה דבר ככ נעים.

המשכנו יחד עוד איזה שנה שנתיים.