'האיש הרע' פתח את פיו ואני נרעדתי. מה יהיה עכשיו? שוב ברוגז? כבר היה קצת שקט. שוב אני מלבה את היצרים? איך אני לא הולכת לבקר את אבא שחזר מבית חולים? איזה מן בת אני? ולמה אני מצפה ממנו אם אני מתנהגת ככה?
חכם האיש הרע
אחרי כמה ימים אמא מתקשרת: מצאתי טיפול בשביל סוסון. אולי זה יעזור.
כמעט דחיתי את זה על הסף. הציעו לי בעבר הרבה טיפולים קיקיונים רק לצאת לידי חובה. אבל אמרתי יללה, תפאדלי, ננסה.
הוסכם שהיא תממן את הטיפול וגם תשתתף בו.
איזה אמרתי לעצמי. האיש הרע דיבר קצת אז הם עושים משהו. ככה צריך לנהוג בהם. להיות חלאת אדם. רק אז אפשר להוציא מהם משהו.
האיש הטוב שבי שמח. שמח מאוד על כך שמציעים לי טיפול. באמת קשה לי השנה עם סוסון. הוא הפסיק ללמוד, הוא רוב הזמן בבית ומוציא אותי מדעתי. אני מרגישה שאני טובעת והנה אמא באה להציל אותי. אולי חוזרים הימים הטובים בהם הם עזרו לי. כן הם עזרו לי פעם, בהתחלה כשהגעתי לכאן אבל כאשר הבת שלה נולדה הם שכחו שאני קיימת. אולי חוזרים הימים הטובים האלה
אבל האיש הרע שוב מציק: איפה היא היתה עד היום? איפה היא היתה 10 שנים? מה היא עשתה לך במשך 10 השנים האחרונות? את כבר סולחת לה?