הכל חדש ונוצץ

כבר כמה ימים שאני מנוטרלת לגמרי והתחושה היא שכל העולם עומד עלי.

כבר הרבה זמן שאני מרגישה שאין לי כוח לשום דבר אבל עכשיו זה השיא.

ביום שלישי עקרו לי שן.

נראה שמישהו שכח שאנחנו כבר במאה העשרים ואחת. לי זה נראה כמו ימי הביניים החשוכים ונזכרתי בבדיחות המצוירות שבנאדם קושר את השן שלו לדלת ומבקש שמישהו יטרוק אותה. כך היו בעבר עוקרים שיניים. נראה שמאז לא השתנה הרבה.

ואני התיישבתי לי על כסא המלך. ניגש אלי הרופא עם מזרק ענק והתחיל לצעוק "תפתחי את הפה, אל תקפלי את הרגליים, תעלי למעלה, תרדי למטה, אל תזיזי את הראש אני לא יכול לעבוד ככה, זה לא כואב לך את סתם מתפנקת, יללה קדימה תמשכו תמשכו. זאת עקירה קשה..." ואני מרגישה את הפטיש והסדן  וכך הוא דופק ומושך ללא רחמים. הרגשתי שהוא מפרק לי את הפרצוף, את הגולגולת...מעניין איך יהיה כשאקום מההרדמה ולמה לכל הרוחות שמעתי לצוות הרפואי ולא עשיתי את זה בהרדמה כללית.

חזרתי הביתה עם כמה גלידות, זה האוכל היחידי שמותר לי. שמתי על הלחי כמה פיתות שהוצאתי מהפריזר והצטיידתי בכמות אדירה של משככי כאבים.

למחרת כל הפרצוף שלי התנפח. ואני שכבתי במיטה והרהרתי. אילו היתה לי קצת עזרה...אני רוצה קצת פינוקי...מי מי יתן לי קצת פינוקי? אין אחד כזה. אני צריכה לפנק את כולם. אני רוצה קצת אמא שתבוא ותתן אוכל לילדים ה'קטנטנים' שלי ושגם תכין לי משהו יותר משביע מהגלידות האלה. אני ככ רעבה...אני רוצה קצת אמא...אבל אין לי אמא. היא מתקשרת לשאול מה נשמע. עקרו לי שן אני אומרת. טוב היא אומרת ומנתקת...ואם לא אמא אז...ישלי כמה חברים...או שאין לי. כי אומרים לי רק תהיי בריאה תרגישי טוב תשמרי על עצמך....אולי אני דורשת יותר מידי....

והילדים... הם רוצים אוכל...אני לא יכולה להכין אוכל...אחד רוצה שאסיע אותו לבריכה.. אתה לא רואה שהפרצוף שלי נפוח ואני לא יכולה?..אחד צריך להכין טיול. אני לא יכולה להכין לו את הטיול. הוא רוצה לקנות כל מיני דברים. ציוד. ציוד שנערם לו בבית...הוא כל הזמן רוצה כל מיני דברים. ואחרי שהוא קונה אותם הוא לא משתמש בהם. הבית שלי נראה כבר כמו מחסן אבל הוא רוצה עוד ועוד ועוד וגם עכשיו הוא לא מרפה.

הבן הגדול רוצה אוכל. הוא בן 25 אבל לא יודע להכין לעצמו. אני אומרת לו לך לסבתא שתכין לך. לשניהם אני אומרת לכו לסבתא. הם לא הולכים. אני אומרת לו אני חולה, לא מרגישה טוב מה אתה רוצה ממני. הוא מתחיל להתעצבן ולהפוך את הבית. בסוף אני הולכת לסבתא. מתחיל ויכוח למה היא עוזרת לאחותי ולי לא. היא מכחישה. כרגיל. לא חשוב. אין לי כוח אליה...אין דבר לפחות אכלתי משהו...

למה התגרשתי???????