לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2007

זה לא מתיחה של 1 באפריל


זה היה יותר חזק ועכשיו נרגע קצת. עוד מעט אשכח מזה. הלואי.

כן תקופה די ארוכה שאני קמה בבוקר וחשה מועקה כבדה. אני לא רוצה לקום אני אומרת: אני רוצה למות, איפה המוות. כך כל בוקר במיטה כשאני מתעוררת. ולא חשוב איזה חוויות עברו עלי יום קודם.

אתמול למשל ראינו את החופשה של בין. סרט קליל ונחמד, מעלה חיוכים

אבל הבוקר שוב התעוררתי כך. כאילו איזה רעל מציף את הגוף.....

מה קורה לי? מה עושים עם זה?

לפעמים קורה משהו מעיק

לפעמים הכל מסתדר

לפעמים אני מחייכת

לפעמים אני צוחקת

השבוע צחקתי פעמיים אולי יותר

והיתה מן תחושה טובה שכזאת

ואז אחרי כמה שעות שוב זה חוזר

וזה כאילו זורם בעורקים, מתחיל בעמימות מתוך הבטן או מקצות הידיים ולאט לאט זה גובר ומציף...זהו, שוב עצוב לי שוב קשה לי שוב אני לא יכולה שוב אני רוצה למות.

מה קורה? מה יהיה?

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 1/4/2007 08:02  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-3/4/2007 00:23



111,007
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)