הכל חדש ונוצץ

כמו לפני שנה הטלוויזיה מכוונת לערוץ 33. שמות שמות ועוד שמות. רשימה ארוכה של שמות. אותה המוזיקה מלווה את אותם שמות. השנה התחילה הרשימה בשעה 14:00 . רשימת האזרחים נפגעי פעולות האיבה. רק שלא שירי יום הזכרון היו ברקע אלא סתם מוזיקה מעצבנת. אנחנו עדיין הרוגים סוג ב'. כ-1600 אזרחים נהרגו בפעולות האיבה. כ-22,000 חיילים נהרגו במערכות ישראל מה שמוכיח את יעילותו של צהל למרות הכל.

233 חיילים נוספו לרשימה הארוכה הזאת השנה. 233 שמות מיותרים לחלוטין במלחמה מיותרת לחלוטין שאולי חשפה את ערוותו של צהל בשנים האחרונות. כי צהל זה לא מה שהיה פעם. הצבא החזק בעולם הפך לצבא בננות....

עד מתי יווספו שמות לרשימה הזאת?

אנחנו מומחים גדולים בטקסי ימי זכרון ומפעלי הנצחה. כאילו שזה מהווה כסתח לאוזלת יד. אנחנו יודעים לבכות נפלא על הנספים בשואה, לסגור את המדינה, להעמיד את כולם על הרגליים בצפירה של דקה, אנחנו לא יודעים לטפל במי ששרד את השואה. אנחנו יודעים לבכות נפלא על חיילינו, טקסי זיכרון, נאומים חוצבי להבות, שירים נפלאים, מטחי כבוד, תפילות, סרטים עצובים ושוב דקה דומיה ועוד 2 ושוב צפירות לא עולות ויורדות ושוב כולם עומדים על הרגליים ומרכינים ראש ובוכים והדגל יורד לחצי התורן כאילו שזו גזירה משמיים. אבל זה כבר מזמן לא כך.

חיילינו לא נפלו על הגנת המולדת במלחמות האחרונות. אפשר לומר זאת על מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור אך אי אפשר לומר זאת על מלחמת לבנון. הראשונה והשניה.

כבר במלחמת לבנון הראשונה הבנתי ששלחו את בנינו למות לשוא. היו אומנם פעולות איבה מכיוון לבנון אך חצי שנה לפני פרוץ המלחמה לא היו שום תקריות. על התקריות היינו אז מגיבים לא כמו היום, אבל שוב היה חצי שנה שקט. העילה לפרוץ המלחמה היתה ההתנקשות בשגריר ארגוב. אמנם כל פעולת תגמול היתה זוכה לגינוי מצד העולם הנאור אך ראו זה פלא, מלחמת לבנון הראשונה לא זכתה לשום גינוי. נהפכנו כבר אז לשכירי חרב של האמריקאים שהיתה להם תוכנית להתערב בעיניינים הפנימיים של לבנון ולהושיב שם בשלטון איש מטעם, באשיר ג'ומאייל. התוכנית נכשלה כזכור וכך שקענו בבוץ הלבנוני למשך 18 שנה והשורה התארכה לה...

ובמלחמה האחרונה מלחמת אין ברירה שאין צודקת ממנה, כפי שהתבטאו מנהיגינו המהוללים - עליה כבר נאמר הכל. או שלא. 233 חיילים הלכו לשוא. 233 בנים, 233 משפחות שכולות, אלמנות יתומים הורים שכולים. משפחת השכול התרחבה אך דומה שלאיש לא איכפת. אפילו לא צריך להמציא טקסים עבורם. יש כבר מוכן מראש. בטקסים אנחנו טובים. אך מה בקשר למניעת המוות המיותר הזה? בשביל מה בכלל נפתחה המלחמה הזאת? להחזיר את החטופים? לפרק את החיזבללה הקטן והמודרני עם מטוסים וטנקים שעבר זמנם? לא.  גם כאן לא היתה שום סיבה מוצדקת למלחמה. לפחות לא מבחינתינו. הפכנו לשכירי חרב של האמריקאים שהסתבכו בעיראק ורצו להסיט חזרה את מוקד הרעש לכאן.

כבר שנים שאנחנו שכירי חרב של האמריקאים ועושי דברם. צהל לא פועל עפי האינטרסים של המדינה שלנו. צהל פועל כשאינו צריך לפעול אך אינו פועל כשצריך. איך טיפל צהל בנושא הפיגועים? נאדא. כלום, התאפקויות והבלגות בהנחיית האמריקאים, וכל מיני דיבורי סרק על אויבים חפים מפשע....אותי זה מפחיד.

ערוץ 33

טור רפאל הדני 30.5.1970

רבט זאב מילוא 1.6.1970

טור' ניסים יפרח 14.6.1970

ברקע עוד שיר נפלא רבקה זוהר להקת חיל הים רחל שפירא יאיר רוזנבלום

מה אברך לו במה יבורך

זה הילד שאל המלאך

וברך לו חיוך שכמוהו כאור

וברך לו עיניים גדולות ורואות

לתפוס בן כל פרח וחי וציפור

ולב להרגיש בו את כל המראות

מה אברך לו במה יבורך 

זה הנער שאל המלאך

וברך לו רגליים לרקוד עד אינסוף

ונפש  לזכור בה את כל הלחנים

ויד האוספת צדפים עלי חוף

ואוזן קשובה לגדולים וקטנים

מה אברך לו במה יבורך

זה העלם שאל המלאך

וברך כי ידיו הלמודות בפרחים

יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה

ורגליו הרוקדות את משא הדרכים

ושפתיו השרות את מקצב הפקודה

מה אברך לו במה יבורך

זה הגבר שאל המלאך

ננתי לו כל שאפשר לי לתת

שיר וחיוך ורגלים לרקוד

ויד מעודנת ולב מרטט

ומה אברך לך עוד

מה אברך לו במה יבורך

זה הילד העלם הרך

הנער הזה עכשיו הוא מלאך

לא עוד יברכוהו לא עוד יבורך

אלוהים אלוהים אלוהים

לו אך ברכת לו חיים

עד מתי??????