אני באה אליו פעם בשבוע. הוא מכין לי כוס קפה עם מים חלב ו-2.3 סוכר כמו שאני אוהבת.
אשתו לא בבית. בעבר היא היתה וריח תבשילים היה אופף את כל הבית. עכשיו היא עובדת.
הנוכחות שלה היתה חמה ונעימה. היא תמיד קידמה אותי במאור פנים.
יש להם 2 בנים. אחד מהם פגשתי. חמד של בחור
אנחנו לפעמים משוחחים על אותה כוס קפה, לפעמים אין זמן.
אני אוהבת את אותן שיחות.
כל פעם הן נסבות על נושא אחר.
היתה לנו שיחה מעניינת על מה קורה מאחורי הקלעים בימים עמוסים של הופעות
ומה קורה בחיי היומיום של אומנים מסוימים, מה קורה טכנית עד שמופע מסויים עולה לאוויר מיהם האומנים החשובים בחייו ואיפה אנחנו נמצאים על הסקלה ולמה בעצם אין לנו הרבה הופעות בעיקר במועדים חשובים ומתבקשים... ואנחנו עוד משלמים כסף בשביל זה.
היתה לנו שיחה אחרת על המשפחות שלנו.
נו, ברור מה אני סיפרתי. זו הפעם הראשונה אחרי 6 שנים שסיפרתי את זה
אבל שוב מצאתי את עצמי מקשיבה
אני בעצם יותר נהנית להקשיב
כי סהכ מסתבר שאצלי לא הכי גרוע בעולם
וצרת רבים היא באמת חצי נחמה.
ולהרבה אנשים יש סיפורים דומים לשלי במידה זו או אחרת
כמעט כל מי שאני מכירה יש לו סיפור...
כך הוא סיפר על סכסוכים ומריבות וניתוקים
רק שאשתו הופיעה
כעסה שאני תופסת לה את החניה אחרי יום עבודה.
השבוע היא כבר כן היתה בבית
איכשהו יותר נוח לי ככה, כשהיא בבית.
נניח.