הכל חדש ונוצץ

אמא התקשרה אלי אתמול

'בשקם אלקטריק יש מבצע מזגנים רק היום'

'אין לי זמן היום אבל תודה שאת דואגת לי. תגידי לי, לאבא יש בקרוב יומולדת 80. לא עושים שום דבר?'

'אנחנו נחגוג במסעדות בנפרד'

'מסעדה? סתם מסעדה? בשביל גיל 80 לא מגיע משהו יותר מכובד?'

'אחותך רצתה לארגן משהו אבל לא הסכמתי'

'למה?'

'כי היא לא צריכה לארגן את זה לבד.'

'אז איך את רוצה שנארגן את זה?

'את מוכנה לבוא אם היא תהיה?'

'למסעדה לא אבל אם אתם מזמינים עוד אנשים כמו משפחה וחברים אני אתפוס את המקום שלי והיא תתפוס את המקום שלה.'

'אם לא במסעדה אז איפה?'

'באיזה אולם קטן. יש כאלה'

'אין לנו כסף בשביל זה. אנחנו נוסעים לגרמניה וזה יעלה לנו המון כסף.'

'יללה, תפסיקי לבלבל במוח, יש לכם כסף'

'אבל צריך לחסוך אותו'

'בשביל מה? בשביל לשלם לאחותי את המשכנתא?'

'טוב אני אברר את זה.'

זה היה אתמול.

היום

'נו, הלכת לראות מזגן?'

לא, לא היה לי זמן. נו מה קורה עם היומולדת של אבא?

'לא, לא נראה לי לחגוג עם החברות. אני פוחדת מעין רעה. רק עם המשפחה.

אחותך כמעט בכתה לי היום. למה אנחנו כלכך מסוכסכים ומפורדים (הניסוח הזה מוכר לי מאיזה מקום)'

' היא בוכה?!?!?!?! אחרי כל מה שהיא עשתה היא בוכה? אחרי כל צווי ההרחקה היא שואלת למה אנחנו מפורדים? אחרי שהיא התלוננה עלי במשטרה שאני עוקבת אחריה היא בוכה? אחרי שהיא הוציאה לי צו איסור אחזקת נשק וסיפרה למשטרה ולשופטת שאני מאיימת על חייה וחיי ילדיה שזה שקר מוחלט וכולכם יודעים את זה היא עוד מדברת בכלל?'

'אוי יש לי חיים קשים'

'לך יש חיים קשים????? את יוצרת לעצמך את החיים הקשים. את נתת לה כסף לעורך דין את תמיד מצדיקה את מעשיה היא מרגישה ויודעת שמותר לה הכל וזה רק בגלל שאת מאפשרת לה את זה. עכשיו גם את בוכה? את יצרת את כל הסכסוכים האלה. את ורק את. את נתת לה כסף דירה עסקים ושלחת אותה למרכז במלחמה עכשיו את בוכה שיש לך חיים קשים?'

'את שקרנית וממציאה'

'אני שקרנית????? את שקרנית פתולוגית שחיה בסרט. אף מילה שיוצאת מפיך אינה אמת. את משקרת מכחישה ומאשימה בסוף אני יוצאת אצלך משוגעת. את סיפרת לי את כל הדברים האלה ובסוף את אומרת שאני ממציאה אותם. ואחכ שתיכן בוכות תתביישי לך.'

היא לא ידעה איך לצאת ממני.

'בואי נחזור להתחלה.' כך אמרה. 'אתן לא יכולות לחגוג לאבא יומולדת 80 ביחד?'

'כן, אני מוכנה לחגוג רק בתנאי שהיא הולכת למשטרה מוחקת לי את התיק הפלילי שפתחה לי ואומרת שזו היתה עלילה. וגם הולכת ומודה בפני השופטת שהיא שיקרה. כיוון שהשופטת הוציאה צו חד צדדי אפילו לא היתה לי זכות להשמיע את דברי. עד שאני לא רואה מכתבים מהמשטרה ומבית המשפט אין ביחד....'

'ואם היא תעשה את זה נחגוג ביחד?'

'כן'

אבל הרי ברור שהיא לא תעשה את זה. וגם ברור שהם לא מוותרים על חבריהם בגלל עין רעה. מה שאומר שהתסריט שלי הפך למציאות.