הכל חדש ונוצץ

אני חייבת להמשיך את הסיפור שלי דווקא מנקודת ההתחלה. אמנם זה קרה לפני 10 שנים אבל היום בעזרת ידידי הטובים ישלי לגביו תובנות אחרות.

במהלך כל הטיול בספרד היא אמרה לי : דפנה לכי לעבוד, לעבוד זה כיף, את מציגה את עצמך כמובטלת מתייחסים אליך לא יפה. הצגתי את עצמי כעובדת בטכניון ואז התחילו לשאול אותי: איזה מחלקה? את מכירה את זה וזה וזה?

נכון שיותר נעים לך שחושבים שאת עובדת?

'כן' אמרתי רק שעדיף היה לי לספר שאני מובטלת בלי שאצטרך לחפש תשובות יצירתיות בקשר לטכניון.

זמן קצר אחרי שחזרנו מהטיול היא אומרת לי : בואי לעבוד אצלינו.

לא היתה מאושרת ממני.

אההההה סוף סוף אני חוזרת לעצמי. קמה בבוקר, מתלבשת, הולכת לעבודה אההההה איזה יופי. אני חוזרת להיות בנאדם.

באתי אליה הביתה כדי לקבל הדרכה לפני שאני מתחילה.

למען הדיוק היא לא עבדה בעסק הזה. היא היתה סוכנת נסיעות ולא מכבר היא פוטרה מסוכנות אחת והחלה לעבוד בסוכנות אחרת במעמד מכובד יותר. כך ש'אצלינו' היתה הכוונה שאעבוד עם בעלה בעסק.

עם בעלה לא היו לי שום יחסים. בקושי דיברנו. הוא לא היה איש שיחה. היא רק ידעה להשמיץ אותו. די פחדתי ממנו.

הגעתי לעבודה. לא ידעתי בכלל איזה תפקיד אמלא שם. מצאתי שם פקידה. בעלה הושיב אותי על כסא המנהלים, יללה תנהלי לי את העסק. אני??? אני לא מבינה שום דבר בעסקים. מה בכלל רוצים ממני? העסק מקרטע. אני צריכה להעמיד אותו על הרגליים. הוא הראה לי כל מיני קלסרים... איך אני מעמידה עסק על הרגליים לכל הרוחות.

הוא קצת הדריך אותי. ביקש ממני לפרסם בעיתון, אולי לתת הרצאות, ללכת לכל מיני גורמים ולספר על העסק אבל הכל נתון להחלטתי. הוא גם הציע לי לתת מתנות למי שאני נפגשת איתו עם הלוגו של העסק.

טוב, עשיתי פרסום בעיתון, מסתבר שמודעת פרסומת אחת קטנה זה לא דבר פשוט, צריך לוגו טוב, סלוגן טוב, כמה מילים טובות ומקום טוב בעיתון אך לא יקר מידי.

גם את המתנות הייתי צריכה להכין, שעון עם הלוגו של העסק, כובע , מאג, חולצה whatever . גם כרטיס ביקור. גם חליפות מחוייטות.

כשהמתנות היו מוכנות יצאתי לדרך.

עשיתי לי רשימת פגישות שאני כבר לא זוכרת אותה. קודם כל רופאים, אחכ בתי אבות, אחכ מכונים וכל מה שיכול להיות קשור בעסק ולקדם אותו כמו מכוני כח אדם, מוסדות וכו. היתה לי ממש תוכנית עבודה.

בבוקר הייתי יושבת בעסק אחהצ הייתי יוצאת לפגישות כשבידי המוצר שלהם והמתנות. הייתי יכולה לכתוב מערכון על התגובות של כל מי שנפגשתי איתו כאשר הצגתי בפניו את המתנות. על המוצר אולי הם לא ככ רצו לשמוע, אבל מתנות חינם כא שמח לקבל.

כך לאט לאט רכשתי יותר ביטחון, ידעתי יותר טוב מה לומר בפגישה התחלתי להרגיש לא רע עם כל העניין.

אבל בינתיים היא עזבה את סוכנות הנסיעות השניה והתיישבה קצת בבית.

אמרתי לה זה כיף בבית והתכוונתי לכך.

הצעתי לה לגשת למשרד התעסוקה לקבל דמי אבטלה. היא עשתה זאת.

כעבור זמן קצר בעלה בישר לי בשמחה היא באה לעבוד כאן עוד כמה ימים.

בעוד שהיא היתה משמיצה את בעלה, בעלה דיבר עליה כל הזמן בהערצה.

לא ידעתי אם לשמוח על הבשורה או להתעצב.

האם אפגוש את האישה שהכרתי תמיד או את האישה שהכרתי בטיול בספרד??.................

מה קרה בהמשך כתוב כאן