הכל חדש ונוצץ

אם לפני עשרים שנה היו אומרים לי שכך יהיו היחסים בינינו הייתי אומרת: אתם מטורפים.

לפני 20 שנה חגגנו לו 60.

עשינו לו מסיבת הפתעה כולנו ביחד. כא תרם את חלקו.

אמא הכינה לו אוכל מתחת לאף. היא גם הזמינה אנשים מתחת לאף.

אחותי היתה אמורה להוציא אותו מהבית לקראת המסיבה.

היא היתה גרה בדירת מרתף עם שותפה והיא קראה לו לתקן איזו מכונת כביסה שכביכול הלכה לעולמה.

המכונה היתה תקינה לחלוטין, הוא בכלל לא ידע מה רוצים ממנו אמר שהוא לא מוצא כלום ורצה כבר לחזור הביתה. אני הייתי שם בדירה

דפנה מה לעשות? שאלה אחותי ביאוש.

תעשי קפה.

זה הכל?

כן, תעשי קפה אמרתי לך.

היא הכינה לי קפה ואני יכולה לשבת על אותה כוס קפה יום שלם.

הוא התחיל להתעצבן. מה פתאום קפה? שוב קפה? כמה זמן את שותה?

שתיתי לאט לאט כהרגלי והוא השתגע

אמא התקשרה להודיע שהכל מוכן, האוכל על השולחן והאורחים כבר שם.

זהו סיימתי את הקפה

נסענו לבית הורי כולנו.

הוא נכנס הביתה לא לבוש ולא מגולח וכשראה אותם אמר: אוי.

כן, היו ימים

היו ימים