הכל חדש ונוצץ

אמי היקרה שוברת את השיאים של עצמה.

כמות כזאת של גועל נפש מזמן לא ראיתי. וזאת בניגוד גמור לפוסט האחרון.

למה אין כאן אייקון של גועל נפש ותיעוב. הייתי ממלאה עם זה את כל הדף

ובכן התפלוצת הזאת החליטה להזמין אותנו היום לחגיגה באותה מסעדת פועלים שהיא מתעקשת עליה משום מה.

ושוב היום בצהריים.

ושוב היה היום בצפר מן הסתם.

הבן דווקא סיים מוקדם אך כיוון שלא ידע שום דבר הוא הלך לקניון.

ואיכשהו הצלחתי להחזיר אותו הביתה מן הקניון.

חזרתי מעיסוקי, התלבשתי יפה ואז הזקנים שלי הגיעו. עקבתי אחריהם במכוניתי למסעדה המדוברת.

המקום הזה מוכר לי משום מה. כן, כן, המוסך שלי נמצא שם הנה הוא. אף פעם לא באתי למוסך לבושה כלכך יפה.

'תגידי ,לא מצאת מקום קצת יותר מכובד בשביל לחגוג 80 שנה? מה זה הדבר הזה?' כך מלמלתי, ספק אם שמעה ספק לא. 'הנה המוסך שלי'.

המסעדה עצמה נראית די נחמד רק שהיא היתה סגורה, כלומר אפשר היה לחגוג שם , הבעלים עוד היה במקום אבל המלצרים כבר הלכו הביתה והכסאות היו מורמים. הבעלים אפילו היה מוכן להכין עבורינו אוכל.

הזקנים שלי סחבו איתם שקיות למסעדה.

מה זה?

זה יין ועוגות.

יין ועוגות???? את מביאה יין ועוגות למסעדה? את מביאה למסעדה אוכל מהבית??

הוא הסכים.

מה אין יין ועוגות במסעדה?

יש אבל זה נורא יקר.

תסלחי לי אני לא מוכנה לזה. לחגוג יומולדת 80 במסעדה סגורה כשאת הבאת את האוכל מהבית

אז מה נעשה?

מה את רוצה ממני? מכל המסעדות בארץ בחרת דווקא את זאת?

אבל יש כאן אוכל טוב

אבל היא סגורה וידעת שסוגרים אותה מוקדם

טוב אז מה נעשה? יש לך רעיון אחר?

לא. אין לי רעיונות. אני הולכת הביתה.

את יודעת מה? בואי אלי. יש יין ועוגות נחגוג אצלי

טוב

נסענו אליהם הביתה. היא פתחה את בקבוק היין. איכסה. חמוץ. פתחה בקבוק ליקר רימונים תוצרת בית. איכסה. גם כן חמוץ. הוא עמד שנה כך אצלה בבית בארון. לא במקרר והתקלקל במשך הזמן. בשביל הילדים יש תירוש. אמרה. תירוש. תינוק בן 25 ותינוק בן 15 שכבר השתכר לא פעם ולא פעמיים, היא מציעה להם תירוש.

טוב, יש קולה?

דווקא יש. סופר דרינק. לא מהמקרר. אין קוביות קרח.

נכנסתי לחדר של אבא. וואוו יש שם מחשב.

חדש אמא אומרת.

זה חדש? הרי יש עליו סטיקרים. זה המחשב של הבנים של אחותי. היא קנתה מחשב חדש ונתנה לכם את הישן

יכול להיות

יללה תפסיקי. איכסה על מי את חושבת שאת עובדת?

איפה התמונות שנתתי לאבא? את לא תולה אותן?

איפה אתלה אותן?

טוב חזרנו לשולחן. היא חתכה את העוגות. הגישה לנו אותן בתחתיות של סרוויס מהחתונה שלה. נשבעת.

אין לך צלחות יותר גדולות?

טוב, סיימנו נשארנו רעבים. הרי הזמינו אותנו למסעדה ובגלל זה לא אכלנו צהריים.

יש לי קצת פסטה.

דווקא היה טעים

באמצע ה'ארוחה' טלפון.

מי על הקו? כמובן איך לא אחותי הקטנה. והזקנה מתחילה לדבר איתה

אמא! כשאני פה היא לא פה! סגרי מיד את הטלפון אחרת אני הולכת! שמעת?

היא סגרה.

סיימנו את הפסטה. נשארנו רעבים.

בעצם יכולנו ללכת לשימי או לפופולו, כבר היה יותר טוב

אפשר גם ללכת לפיזדיולוך

לפיזדיולוך? תגידי, את עושה לי את זה בכוונה? הרי את יודעת למי שייך הפיזדיולוך

כן, לאחותך ולבעלה.

אז למה את מדברת על זה? את חייבת נכון? היא בכלל גרושה לא? למה אני צריכה לשמוע את זה ולראות את זה?

אבא היה נבוך כל העת. אילו הוא לא היה שם הייתי הופכת עליה את היין המסריח שלה.