הכל חדש ונוצץ

כששחורי התיחמה שמתי לב לתופעה מוזרה. שחורי מייללת בדיוק כמו זכר, ולמרות שאומרים שהחתולות לא רוצות הן בכל זאת מחזרות. לא ידעתי שנקבות מחזרות. תמיד חשבתי שזוהי עבודה של זכרים לפחות בטבע...

תמיד עיקמתי את פרצופי לעבר חברתי שולה כאשר היא חיזרה בלהט אחרי גברים. טוב, היא מכוערת, איזה סיכוי יש לה, שמנה ומכוערת ועכשיו היא גם זקנה. ואני? אני אף פעם לא חיזרתי. לא הייתי צריכה. פשוט הייתי שם ומי שרציתי היה שלי. לפחות בהתחלה. לא הייתי צריכה להתאמץ הייתי מה שנקרא כוסית על. היו לי ציצים גדולים, רגליים חטובות, מותניים צרות, את הפנים לא ככ אהבתי. הייתי אמנם בלונדינית אך רציתי גם עיניים כחולות ואף סולד. אבל זה לא הפריע לי. כל גבר שהיה בסביבה שהחלטתי שיהיה שלי היה שלי. פשוט הייתי צריכה להגיד כן לאחד ממחזרי הגלויים או סמויים. רבים היו מאוהבים בי בלי שידעתי עליהם. הם פחדו לגשת אלי ועל פניו היה נראה כאילו שהם לא מעוניינים. שלא תחשבו שאני מתנשאת או מתגאה כאן במשהו. פשוט לא הבנתי איך זה הולך. איך זה כאשר אני חושבת שמישהו נחמד, סתם מחייכת אליו או מדברת איתו והוא שלי. היו לי 3 חברים כאלה. עם אחד מהם התחתנתי. לרוב העדפתי את מי שמתחיל איתי ואני אומרת לו לא בהתחלה ואחכ כן.

אבל השנים חלפו. ציצים גדולים יש לי גם היום. אפילו יותר גדולים. גם רגליים חטובות, אבל הבטן הזאת, והקמטים האלה. בקיצור, אני צריכה להתאמץ, זה כבר לא מובן מאליו שרק אהיה בסביבה והוא יהיה שלי. הוא לא יהיה. אבל זה מה שאני יודעת לעשות. להיות בסביבה להיות נחמדה אבל זה לא מספיק. צריך עוד משהו, רק שאני לא יודעת מה.

שולה חברתי היקרה גם היא התחתנה והתגרשה, אבל אחרי גירושיה היא ידעה מה לעשות. היא היתה עושה להם עיניים , מפתה אותם, משדרת משהו שלא ניתן לטעות בו. היום היא כבר בפרק ב' אבל אני עדיין בפרק א'. אני עדיין רק מדברת ונדמה לי שאנחנו מדברים פחות. נראה לי שפספסתי. או שלא היה שום דבר מלכתחילה.

אולי אתם יודעים מה אני צריכה לעשות חוץ מסתם לדבר?