הם נסעו לחו"ל, לדודים בגרמניה ואני יכולה קצת לנשום לרווחה. מרגישים?
אולי אפילו הם כבר חזרו... לא נפרדנו לשלום, לא צאתכם לשלום ולא בואכם לשלום.
לאחד הבנים שלה יש היום יומולדת. הם יחמיצו את זה ויהיו בגרמניה? אין סיכוי.
יומולדת של ילדיה זה קודש קודשים. בכלל ילדיה זה קודש קודשים.
יומולדת של בני משפחה אחרים זה מקור לפורענות, כידוע.
אני עוברת 2 סוגים של טיפולים במטרה להתמודד עם הבעיה המשפחתית הזאת.
האחד הוא טיפול משפחתי שכבר הזכרתי והשני הוא אימון אישי שיש בו גם מטרות אחרות.
בניגוד לטיפול משפחתי או פסיכולוגי יש כאן שיעורי בית ולמרבה הפלא אני מכינה אותם בקפידה.
הש.ב. האחרונים היו לרשום מהם הדברים הגדולים שמפריעים לי ביחסים עם המשפחה, מה אני מתכוננת לעשות בנידון ומה היעדים שלי.
הדבר הראשון ששלפתי הוא שאני מתכוונת להתנתק ולהמשיך הלאה וזה גם כמעשה וגם כיעד.
אבל אחרי שרשמתי הסתבר שלא כך הוא הדבר.
ובכן מהם הדברים הגדולים שמפריעים לי.
1. שהם מפלים אותי יחסית לאחותי והאפליה הולכת וגוברת
2 . שהם מסתירים ממני דברים בעיקר בנוגע לאחותי
3. שהם לא באים לבקר והם משקרים גם בנוגע לזה
4. שאמא יורדת עלי
5. שאחותי הצליחה להרחיק אותי מהמשפחה ולקבל הכל: עזרה, כסף, לב
6. שאחותי יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה, שהיא מקבלת תמיכה על כל דבר והיא תמיד צודקת ואני תמיד לא.
7. למרות הכל הם באים לבכות לי על בריאותם הקלוקלת.
8. שאחותי ואני היינו חברות והפכנו לאויבות שמוכנות להרוג אחת את השניה
9. שהיה לי אבא ואין עוד למרות שהוא חי
10. שכל המשפחה המורחבת התרחקה ממני. גם הדודים בגרמניה וגם אילו שבמרכז
11.הם לא ערים לקשיי ומצוקותי. הם מתנערים מזה. לא מעניין אותם התאונה של סוסון, לא מעניין אותם שאני מגדלת 2 ילדים לבד, לא מעניין אותם שלפעמים אני נכנסת למצוקה כלכלית. רק אחותי מעניינת אותם. הם ממש מתעלמים ממני.
תגובות מטרות ויעדים
1. שיפסיקו עם האפליה הזאת ויפצו אותי על כך
2. שיפסיקו להסתיר ממני דברים ויעלו על השולחן את כל מה שהסתירו ממני. את הדירה של אחותי ואת העסקים שלה ואת כל מה שנתנו לה לפני ואחרי עם הוכחות כתובות
3. שיבואו לבקר אצלי כמו אצל אחותי בלי להתבכיין ויעשו מה שהם עושים אצלה, יסדרו קצת את הבית וכו. שיטפלו בילדי כמו בילדיה. היא היתה נוסעת לחו"ל 4 פעמים בשנה וההורים ישנו אצלה בבית וטפלו בילדיה. אני לא יכולתי לזוז מטר בלי הילדים.
4. שאמא תפסיק לרדת עלי ולדבר על אחותי בהערצה.
5. להיות חברה שוות זכויות במשפחה
6. שאחותי תענש על מעשיה ולא רק אני. שתיענש על הפיטורים ההם ולא יאשימו אותי בזה ובכל דבר אחר שהיא עשתה. שתענש על מהלכיה האחרונים, קרי הגשת תלונה במשטרה והגשת צווים. איכשהו יוצא שאני תמיד נענשת, היא הוציאה צווי הרחקה ולכן אני מנועה מלהשתתף בחגיגות ה-80 של אבי. שלא לדבר על התמיכה הכספית שהיא קבלה מהם במהלך זה.
שמעשיה הנלוזים נוסח קלאבוטל יזכו להוקעה ולא לתמיכה ומעבר לזה שלא יהפכו את הקערה על פיה, יאשימו אותי ויצרחו עלי במקום עליה.
7. שיפסיקו לבכות לי. אני לא אמא שלהם.
8.9.10 שנחזור ליחסים תקינים
11. שיתיחסו קצת אלי. קשה לי.
עוד לא רשמתי מה אני מתכוננת לעשות. מה באמת אני יכולה לעשות?
האם באמת אני יכולה להתנתק מכל זה?
בינתיים ברחתי לכאן (הלוואי אמן)
אני חושבת שגם היא נסעה איתם. היום שוב מישהו מחפש אותי אחרי תקופה שלא חיפשו.