הכל חדש ונוצץ

היא באה אלי הביתה שערה צבוע שחור. מה זה השחור הזה, את תמיד ג'ינג'ית. רציתי לשנות כך היא

- נחשי מה? - היא אומרת לי במן חיוך מיסתורי

- את בהריון

- נכון

- ממי זה הפעם?

- מבעלי

- את בטוחה? הרי אמרת לי שהוא לא נוגע בך

- טוב, נו

- נו, וגם הפעם תעשי הפלה כמו בפעמים הקודמות?

- הפעם אני משאירה...

- את יודעת מה? אני לא מבינה אותך. אתמול רק בכית לי שאת לא יודעת מה לעשות עם בעלך, שאת לא יכולה לחיות איתו, שהוא לא נוגע בך, שאת רוצה להתגרש, בכית לי שעות בטלפון, בבית, באת ב- 2:00 בלילה, הערת לי את הילדים הדאגת אותי ועכשיו את בהריון?

- לא התחייבתי

- מה לא התחייבת? את לא יכולה כך לשבת לי על הראש שנה שלמה לבלבל לי במוח כמה רע לך כשבפועל את עושה חיים כל הזמן. מה את רוצה ממני בכלל?

- תראי מה זה כשרציתי הריון לא נכנסתי וכשאני לא רוצה אני נכנסת, אני פוריה כמו ארנבת, תראי איך החיים האלה מתעתעים בי.

- הם לא מתעתעים בך, את מתעתעת בי. טוב, נלך ליריד האוכל? הרי זו היתה התוכנית שלנו.

הלכנו ליריד האוכל. היתה שם מנה טעימה של כבד אווז ברוטב אוכמניות יאמי יאמי, פגשנו שם את צפנת פענח חברתה. שתיהן התחילו לקטר על החיים שלהן כמה הן אומללות. שתיהן לבושות בקפידה וכל מה שמעניין את צפנת האומללה זה התלתל שעל מצחה שמונח בזווית 30 מעלות במקום 60 . אוף הספר הזה.

- את יודעת, לא רע לך. את לא יודעת מה זה רע בחיים. כך אמרתי כשנפרדנו לדרכינו. כאילו אנחנו עושות תחרות למי רע יותר.

חזרתי הביתה. רטנתי מזעם. 'מה היא רוצה ממני? מה היא רוצה ממני? מה היא מקטרת לי הזמן? מה היא רוצה, יש לי ילד שנפגע בתאונה והיא כל הזמן מקטרת לי כאילו רק היא בראש שלי. מה היא רוצה ממני?????!!!!!!!!!!!

זה היה ערב ראש השנה לפני 9 שנים.

אמא הזמינה לארוחה, אמרתי אני לא באה. לא יכולה לראות את הפרצוף שלה.

הלכנו אני וילדי לחגוג במושב עין איילה.

היה אוכל נהדר

זו היתה הפעם הראשונה שחגגתי בלי משפחתי כשאני בארץ.

גם השנה אחגוג בלעדיהם בפעם המי יודע כמה.