הכל חדש ונוצץ

זה מספר שנים שאני עוקבת אחר חתולים התנהגותם והשרדותם.

זה התחיל כאשר ביום בהיר אחד ראיתי גור חתולים בחדר המדרגות וכרגיל התעלמתי ממנו. כעבור כמה דקות אני שומעת דפיקות חזקות בדלת. כמו בעיטה. מי זה? סוסון עם החתול הזה בידיים. 'אוף' אמרתי 'מה הבאת לי' אבל רחמתי עליו ונתתי לו אוכל, וכידוע כשנותנים לחתול אוכל הוא שלך לתמיד או יותר נכון אתה שלו לתמיד, ואחכ רחמתי עליו ולקחתי אותו לוטרינר. הוטרינר אמר שהוא חתול בריא נתן לו זריקה ופרונטליין נגד פרעושים וכך הגיע אלי החתול הראשון. חתחתול קראתי לו רק כדי להמחיש כמה באמת רציתי בו. הוא שיגע אותי עם עשיית הצרכים שלו. תמיד ידעתי שהם מחרבנים בארגז חול או חצץ, אצלי הוא חרבן בכל הבית עד שהוא למד לצאת החוצה ולהשאיר את חבילות הגועל נפש שלו בחוץ.

הוא מת בגיל 5 ממחלה ששמה FIV דומה מאוד ל-HIV באזרחית קוראים לה איידס חתולים ואין לה חיסון. אומרים שהיא לא מדביקה אנשים אז עלה לי בראש איזה רעיון מדעי שיום אחד אולי יזכה לגאולה.

הוא הותיר אחריו חתולה ושמה חתחתולה. כך אנחנו מנסים להאמין כי היא אפורה לבנה כמוהו. (שטויות)

לחתחתולה יש בת אפורה לבנה, אבל הרבה יותר לבנה. זוהי אמא של אולגה

את אולגה כבר כולנו מכירים.

כל החתולות האלה פוריות וממליטות פעם או פעמיים בשנה.

אני בעיקר עוקבת אחרי אולגה אבל גם אחר האחרות.

חתחתולה למשל ממליטה פעמיים בשנה מופיעה לציבור עם גור אחד לרוב מקסים אבל היא לא מטפלת בו ותוך כמה ימים הוא נעלם .

אמא של אולגה ואולגה ממליטות באותו זמן בערך, בהפרש של ימים.

כאשר אולגה המליטה בפעם הראשונה היא המליטה 3 , אמא שלה המליטה 2 וחתחתולה המליטה 1.

מהגורים של אולגה שרדה שחורי, מהגורים של אמא של אולגה שרד לבנה (כמו המאכל הזה שאוכלים אותו כמו חומוס) וחתחתולה כאמור הזניחה את הגור שלה והוא לא שרד..

הגורים של אולגה נולדו בביתי וכך יכולתי לעקוב אחר התפתחותם. תחילה הם נראו כמו חייזרים, בכלל לא היה ברור שהדבר הזה יצא מחתול ויתפתח ממנו חתול. הם כל הזמן ינקו חוץ מהזמן המועט שאולגה הלכה לאכול והם היו מסודרים כמו בחצובה. אם היינו מנתקים אחד מהם הוא היה פוצח ביללות אימים. לאט לאט הם פתחו את העיניים התחילו לזוז ולהפרד. אולגה היתה יוצאת מהבית יותר ויותר, ועוזבת אותם. עד שלגמרי הפסיקה להניק. אם הם היו נדבקים אליה היא היתה בורחת מהם. הוטרינר אמר שזה טבעי, יש להם שיניים והם מכאיבים לה וכאשר יש להם שיניים הם גם יכולים לאכול בשר.

כשהתחילו לאכול בשר ולחרבן בבית הוצאתי אותם החוצה.

קראנו להם ביוטי שחורי ונוטי. שמתי לב שביוטי נבדלת מהשניים האחרים. כעבור זמן קצר היא נעלמה. לקחתי את זה די קשה, שחתולה שנולדה בביתי לא שרדה. חיפשתי אותה כל היום. לאחר זמן גם נוטי נעלמה גם כאב לי הלב אבל פחות. שחורי נשארה.

הגורים של אמא של אולגה שרדו יותר זמן אבל גם מהם נותר בסופו של דבר רק אחד.

שנה אחרי זה , בשנה שעברה אולגה המליטה 7 . גם מהם שרד רק אחד, חתולה שאנחנו קוראים לה חתולקטן.

היא המליטה פעם נוספת, הפעם 4 . אחד חתחתול, 2 טריקולוריות ואחד לבן. חתחתול נעלם ראשון, אחכ טריקולורית, את 2 הנותרים היא לא הססה להוריד לכביש כך הטריקולורית השניה נדרסה ואולגה לא הנידה עפעף ורק הלבן נשאר. השנה היא המליטה 3 , כבר ראיתם אותם. שמתי לב שהיא דוחה את הטריקולורית, היא כבר לא איתנו יותר. אני יודעת שאולגה תדאג שגם אחד מהאחרים יעלם כך שהיא תשאר עם המוצלח ביותר. כן, ככה זה בטבע, רק החזקים שורדים.

מעניינים גם היחסים בין הדורות.

אולגה היא חתולה תוקפנית אך לעולם לא תתקוף את אמא שלה.

אמא שלה היא חתולה שקטה וחביבה אך את אולגה היא תוקפת בלי חשבון וגם את גוריה.

מבין החתולים ששרדו אולגה תוקפת רק את שחורי כל אימת שהיא רואה אותה. שחורי אמנם חתולה דומיננטית אך לעולם לא תתקוף את אולגה ואף מהגורים שלה היא פוחדת, לעומת זאת את חתולקטן ואת הלבן אולגה לא תוקפת כלל, יתכן שזה בגלל שהם נשארו בחוץ כמוה.

אף גור של אולגה לא העמיד צאצאים. שחורי מעוקרת וחתולקטן מסיבה לא ידועה.

עדכון 16.9.07 : גם החתולה הלבנה נעלמה.

אני לא מבינה איך אני שורדת למי שהבין את הקשר.