הכל חדש ונוצץ

כן הגיע היום. אחרי הכנות מרובות מסיבות פרידה היום הגיע. היום בו התחלתי דרך חדשה.

רבות התכוננתי ליום ההוא. לא רציתי שהוא יגיע. אבל נראה שהכל סבב סביבו. בעלי סיים את הדוקטורט וכל חייו שאף לנסוע לאמריקה. ואני בכלל חשבתי לא לנסוע איתו. לא היו בינינו יחסים טובים, הבן סבל מקשיים בהתפתחות וכל המומחים אמרו לא לנסוע. הנסיעה רק תחריף את הבעיות. אפילו הלכתי ל i am בהמלצת חברתי דינה (מה המלצה , היא שילמה לי את זה, גם לשם לא רציתי ללכת) ואז הגעתי למסקנה. אני נוסעת. מה יש לי פה לחפש לבד בארץ? המשפחה? המאהב? הריקודים? החברות? אמריקה זה יותר מעניין.

וכך נפרדתי מכולם לאט לאט. מסיבה לעובדים...מסיבה לכל החברים שלי, שלו, מסיבה לרקדנים. אריזות, מה לוקחים, מה משאירים, צריך למכור את האוטו. ביי ביי אוטו, מה שנשאר מאחורינו יעבור למשמרתו של אחיו של בעלי שבא לגור במקומינו בדירה.

כן היום האחרון בארץ הגיע. 16.9.87 ההורים ואחותי באו לעזור. שום דבר לא היה ארוז. שום דבר לא היה במקומו. אני תכננתי המון דברים ושום דבר לא יצא אל הפועל. חשבתי שאמא תעזור. אני הייתי עצבנית פחד. ממש פקעת עצבים. ורק אמא שלי היתה חסרה שם. היא כמובן לא עזרה. במקום לארוז ולסדר היא הכינה מרק עוף. אני השתגעתי מזה. מה מרק עוף עכשיו. אני נוסעת לאמריקה ואת מכינה מרק עוף? אין זמן לזה! תאכלי תאכלי זה ירגיע אותך היא אמרה. היא די צדקה סהכ. סוסון הלך לגן. חזר ממנו עם שילשול. הוא לא אמר דבר אז אבל היום הוא יכול לומר שהוא זוכר את היום ההוא כמו סוף העולם. ששום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה.

אחותי הביאה את החבר החדש שלה. זה שלימים נעשה בעלה השני. זה היה המפגש הראשון שלי איתו ואוף הוא היה מעצבן... אני כל הזמן צרחתי על אמא שכל דבר היא עשתה לי הפוך והוא חייך מן חיוך מעצבן כזה שהיה לי חשק למרוח לו סטירה.

הערב היה כבר יותר נעים. כבר השלמתי עם זה שלא אעמוד בתוכניות שלי אבל גם זה לא ככ נורא. סהכ אמריקה זה לא איזה חור ויש שם הכל. ואנחנו לא נוסעים לטייל כך שמה שחסר אקנה כבר שם, החבר החדש של אחותי הסתלק ובמקומו הגיע החבר הישן שהשרה אוירה לגמרי שונה. הוא לקח את העיניינים בידיים ובזמן הקצר שנותר סידר כמה דברים, גם המאהב בא להפרד, הבעל נסע שבוע קודם...

ערב ירד, אבל לא הולכים לישון. ב-12 בלילה טסים. זהו, הכל ארוז. מעמיסים מזוודות ענק על האוטו, זהו מגיעים לנתבג , חתימות צ'ק אין חיבוקים אחרונים לאבא אמא האחות והחבר הישן שלה... אנחנו במדרגות הנעות לכיוון ביקורת הגבולות. זהו זהו אנחנו בדרך לאמריקה. דרך חדשה חיים חדשים. מתי אראה אותם שוב???

למה חזרתי משם?

סיבות טובות