יש כלכך הרבה שירים על סתו. מבין 4 העונות הסתו זכה להכי הרבה. מכירים שיר על קיץ? מכירים שיר על חורף? שירי אביב גם יש הרבה אבל אין כמו שירים על סתו. סתו ועצב הולכים ביחד וכנראה אנשים אוהבים להיות עצובים. לא בטוח שהסתו כלכך עצוב. בטח לא לאוהבי החורף, גם לא למי שאוהב את עונות המעבר עם הקרירות המלטפת והנעימה. טוב. זה השיר הראשון שעלה לי בראש
סתיו
ביצוע: חדוה ודוד
מילים: שמרית אור
לחן: שלום חנוך
הרוח הביא את הסתיו,
ואת גשם עלי הזהב,
אל הבוסתן
נותר עוד בגפן ענב,
שאפילו התן לא גנב,
אפילו התן
ואיה אותה שמש של קיץ,
ביום של שרב
ושדות של קמה, שהבכירה בים של זהב
ואותה רוח בוקר צוננת,
לאן נעלמה
ברחו מן הסתיו ושקעו בעולם של דממה...
ראיתי ילדה עצובה,
שלבד בחולות נעזבה,
ככה סתם
ורוח נושב מן הסתיו,
את עקבות אהובה סחף,
אל תוך הים
ואיה אותה שמש של קיץ, ביום של שרב...
בוכים השמיים מעל,
חתול מיילל לו אומלל,
ומיותם
עצוב לעצים בגני,
ועצוב לי היום גם אני,
יחד איתם
ואיה אותה שמש של קיץ, ביום של שרב...
זה אגב השיר הראשון שכתבה שימרית אור ואני חושבת שהוא הכי יפה מבין שיריה, לפחות הכי מעניין
הסתו בארצינו לא ממש פוטוגני. אולי כמה ציפורים בבריכות הדגים ובחולה, אולי כמה חצבים על אם הדרך שכבר ניתן לראות בתחילת הקיץ אבל באמריקה לעומת זאת...
כך בספטמבר כשרק הגענו לשם
בתמונה מלמטה סוסון כבר אחרי התאונה. חודש לאחר ששוחרר ממרכז השיקום. מבחינים בהבדל?
בספטמבר עדיין הכל ירוק. לפחות באיזור וושיגטון. גם העצים וגם השיחים ירוקים.
באמצע אוקטובר הכל נצבע בצבעים עזים של שלכת. תחילה השיחים מצהיבים, אחכ העצים, כל העסק נמשך שבוע בערך, העלים נושרים, העצים נותרים ערומים ואפורים. ככל שמדרימים כך השלכת יותר מאוחרת ולהיפך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
