הוא רצח וחייך. החיוך לא מש מפניו המתועבים. עד אותו יום הוא היה אדם רגיל. מאותו יום הוא הפך לרוצח הכי נתעב במדינה. הוא חייך כלפי אומה שלמה וכואבת. כולנו כאבנו והוא חייך.
12 שנה עברו והוא ממשיך לחייך.... אולי אנחנו לא דואבים כמו אז אך כל פעם הוא מזכיר לנו שהוא ממשיך לחייך. וכל פעם בא לי למחוק לו את החיוך הזה לנצח.
למה לא הרגו אותו? למה אין עונש מוות במדינה ההזויה הזאת? איך יכול להיות שהמדינה תאפשר לו להמשיך לחייך כך?
כל שנה כך פסטיבל רבין. אנחנו מארגנים עצרות זיכרון פעמיים בשנה ומילים גבוהות גבוהות של עצב ואבל, אבל הוא ממשיך לחייך. ובבתי ספר מלמדים את רבין ומספרים על מורשת רבין אבל הוא ממשיך לחיייך. אנחנו מראים שוב ושוב את הקלטת ההיא , איך הוא עומד בשקט ואורב לקרבנו. איך האיש ההוא נופל ולא קם. אבל הוא ממשיך לחייך.
והשנה הוא מחייך יותר מתמיד. הוא אימלל עוד ייצור אחד עלי אדמות. את בנו. הוא הכניס תינוק תמים למעגל השנאה שהוא יצר בעצמו. התקשורת עוסקת בו כבר 12 שנה. למה לא הרגו אותו אז. עונש מוות. כן, לרוצח ראש ממשלה מגיע עונש מוות ולא פנסיון על חשבון המדינה כשמידי פעם הוא מחייך משם ובא בדרישות חדשות. עונש מוות. ואיש לא היה זוכר אותו יותר ומתעסק איתו. הוא לא היה יכול להקים לעצמו נצרים. הוא לא היה יכול לבוא בדרישות, הוא לא היה יכול לומר שהוא כמו כל אסיר אחר ויש לו זכויות כמו לאסיר אחר. ובית המשפט העליון בשבתו כבגץ לא היה מחייך מתוך ענווה ותסכול ואומר נכון, נכון, נכון.... ומאפשר לו להתחתן כמו לכל אסיר, ומאפשר לו להתייחד כמו לכל אסיר, ומאפשר לו להקים לעצמו נצר. עדיין לא מאוחר מידי. גם היום אפשר למחוק לו את החיוך לנצח.
רק תגידו לי דבר אחד. איך הוא הצליח להביא את בנו בבריתו של אברהם אבינו בדיוק ברביעי בנובמבר.????
לסוסון שלי יש תשובה.