לא עזבתי את אלכס אבל החלטתי לצמצם פעילות
בימים טובים יותר כשהייתי באה אליו הוא היה מפנה לי את החניה שליד ביתו ואף אוסר על אשתו לחנות שם.
בימים גרועים יותר הוא לא פינה לי את החניה וכך אני לומדת על מצב הכעס שלו. אם הוא כועס עלי הוא חונה בחניה. אם הוא לא כועס הוא מפנה לי אותה. כך זה מאז בין השאר
וכך אתמול כשהגעתי האוטו שלו חנה בחניה
'פולניה' הפטרתי מתחת לשפם. הוא יותר פולניה ממני
וכך באתי אליו הביתה, הקפה היה מוכן כמו שאני אוהבת
'רצית לדבר איתי'
'לא לדבר, יש לי קצת קשיים כלכליים ואני רוצה לבוא פעם בשבועיים במקום פעם בשבוע'
'אבל למה לצמצם אותי? צמצמי משהו אחר, אני הדבר הכי חשוב בעולם... לא לא סתם צוחק אבל כשמצמצמים מורידים את מה שלא חשוב'
'כן כן נכון. אני צריכה לשבת על הניירות ולהוריד כל מיני דברים. אל תיקח את זה אישית. אני לא עוזבת, אני רק מצמצמת, אם המצב ישתפר אחזור לפעילות מלאה'
הוא לא קנה את זה
'את יודעת' אמר בהמשך 'כשהייתי בקורס טיס זה היה הדבר הכי כיף בעולם. רק כשחשבתי על זה שמחתי, כבר בדרך לשם הרגשתי את הכיף'
הבנתי את הרמז....
'אין דבר' הוא אמר כשנפרדנו 'היו כאן הרבה אנשים. באו והלכו גם נחמה היתה כאן, גם משה, יש כאלה שבאים פעם אחת ובורחים.... אני לא אתרושש מזה'
מה אני אעשה איתו?
הוא ממשיך את הרומאן שלו עם אורנית
הוא יתנקם בי