האידיליה המשפחתית הזאת נמשכה... אמא הזמינה לארוחות, אפילו נתנה לי קצת אוזן קשבת בתלונות שלי על סוסון וגם זיכתה אותי בביקור, עלתה 3 קומות עם הרגל ההרוסה שלה, אבל אי אפשר לעבוד על שועלה כמוני ידעתי שזה יחזור. אתמול טלפון
- הטיפול של סוסון שאני משלמת בשבילו עומד להסתיים ולא רואים שום התקדמות. נכון?
- כן נכון. את סתם משלמת. מוצאת טיפולים סתם ומשלמת. הוא צריך טיפולים קונבנציונלים, לא רפואת אליל
- טוב, אני מפסיקה לשלם את הטיפול, בין כה וכה זה לא עוזר לו.
- כן, שום דבר לא עוזר לו. הוא עושה לי רק צרות. הוא כבר יותר מ-25. הוא לא עוזב אותי, הוא יושב לי על הראש, הוא כל הזמן רב איתי על הכנת האוכל. אם הטיפול הזה לא גרם לו להכין אוכל בעצמו לא צריך טיפול באמת. הוא היה אצל פסיכולוג, זה עזר לו. הוא הצליח להביא אותו שילך לרופא ויקח לעצמו את התרופות נגד מחלת העור ויטפל בעצמו, הוא גם עזר לו לסדר את כל ענייני המכללה. עכשיו אין פסיכולוג, אני לא יודעת למה, אולי מישהו שילם לו שלא יקבל את סוסון יותר
- את שוב ממציאה, מי יכול לעשות לך דבר כזה?
- יש לי מספיק אויבים (ואוייבת אחת במיוחד שמסוגלת לעשות דבר כזה) הוא צריך פסיכולוג, זה יעזור לו , בינתיים יש לי ממנו רק צרות. הוא כבר הצליח לעשות רישיון נהיגה והיה צריך להתקל בעמוד ולהרוס אותו מול תחנת המשטרה. השוטרים לקחו אותו לחקירה ורוצים לשלול לו את הרישיון לצמיתות. הם שמו לב שמשהו לא לגמרי בסדר איתו. אני אצטרך עורך דין, אם כבר קורה איתו משהו טוב הוא חייב להרוס. בינתיים שללו לו את הרישיון לחודשיים ויהיה לו משפט
- גם לאחותך הם שללו את הרישיון ל-3 חודשים. הם תמיד נטפלים למי שלא אשם.
- לא אמרתי שסוסון לא אשם. שללו לו את הרישיון על פי חוק וגם לאחותי שללו את הרישיון על פי חוק
- היא לא עשתה כלום
- מי אמר לך?
- היא אמרה. היא רק נסעה בלי חגורה ותראי מה עשו לה
- תפסיקי כבר לספר לי עליה טוב? זה נמאס לי. גם נמאס לי לשמוע שהיא לא עשתה כלום. לא שללו לה את הרשיון סתם היא מכרה לך לוקשים. היא כל הזמן מוכרת לך לוקשים
- היא מוכרת לי לוקשים???!!! זה לא נכון.
- טוב זה לא נכון, תעזבי אותי כבר איתה. למה את שוב מדברת לי עליה, אני לא רוצה לשמוע עליה. דברנו על סוסון . למה כל שיחה איתך זה עליה?
עכשיו אני מבינה לאן נעלמתי 10 שנים. אני עוסקת בשיקום ילד שנפגע בתאונה והאנשים שהיו צפויים לעזור לי הם אבני הנגף הכי גדולות שלי.