טוב, אמרתי שאצלי שמח ושמחה אצל פולנים זה בלאגן.
ביום שנסעתי לרשת ג' היה גם נר ראשון של חנוכה. אמא הזמינה את כולנו להדלקת הנר, אמרתי לה שאני נוסעת לרשת ג' והיא אמרה שהיא מזמינה את הילדים. המריבה משום מה לא הזיזה לה. בדרך כלל היא עושה איתי ברוגז אחרי מריבות כאלה, אפילו ברוגז ממושך אבל הפעם היא לא עשתה וזה נראה לי קצת מוזר
. היא אמרה שהילדים יחגגו אצלה והיא תקליט את ההופעה שלי. כולם יחגגו היא אמרה
- מי זה כולם -שאלתי
- כו..כו..כו..לם. כל הילדים
- מי זה כל הילדים?
- כל הילדים - גמגמה שוב
- גם הילדים של אחותי יהיו?
- כן, אבל רק שניים. אחד בצבא. הם מצפים בכליון עיניים לראות את החייזרון
- וגם אחותי תהיה?
- כן, גם היא תהיה... אולי לא... אולי היא תהיה אצל חמותה עם הילדים....
- 
תגידי לי. אני נוסעת לרשת ג' ואת חוגגת מאחורי הגב שלי? מה זה צריך להיות? מי נתן לך את הזכות להפגיש בין הבנים שלי לבין אחותי? את רוצה משפחה שלמה ומאושרת? אל תכסי את הבעיות עם נר חנוכה. יומולדת 80 לאבא לא חגגנו ועל נר חנוכה את לא מוותרת ועוד מאחורי הגב שלי?
- אני רק הזמנתי
- אז מה אם הזמנת ? אני נוסעת לירושלים והשדים יוצאים מהחורים?
- לא ידעתי שאת לא רוצה שהילדים יפגשו
- אין לי בעיה עם הילדים. שיפגשו. אבל מה אחותי עושה שם?
- היא לא תהיה. היא תלך לחמותה
- תקשיבי. הילדים שלי לא יבואו אליך.
- אז נדליק נר לבד?
- לא, את תדליקי נר עם אחותי. הילדים שלי לא יבואו אלייך בכלל. אני נוסעת לרשת ג' ואני רוצה לנסוע בשקט. את לא תעשי לי כאן חיבורים בכוח ומאחורי הגב. ואני בכלל לא רוצה שאחותי תשמע אותי שרה ברדיו.
עכשיו אבא הצטרף לשיחה. הפעם הוא היה רגוע
- מה יש מה קרה ? מה הבעיה ? את רוצה לפגוש את אחותך?
- מה פתאום? לא אני ולא הילדים שלי. איש מאיתנו לא יפגוש את אחותי. ואני גם לא רוצה שהיא תקשיב לי ברדיו. היא הוציאה צווים אז אין פגישות
- אבל הצווים נגמרו מזמן
- בשבילי הם שרירים וקיימים. מספיק שהיא הוציאה אותם ופנתה למשטרה. בנאדם כזה שפתח לי תיק פלילי מבלי שעשיתי לו דבר אלא רק הוא פגע בי אין לי שום עניין לפגוש עד סוף ימי
- ומה יהיה כשנמות? גם אז לא תפגשו?
- אנחנו נפגש רק באמצעות עורך דין בכל שלב של חיינו. יום אחד כל מעלליכם יצאו לאור. אני ממליצה שזה יהיה עוד בחייכם. כך אולי תהיה לכם איזה איכות חיים. בלי עורך דין אני לא נפגשת אתה.
ואז הוא נזכר ביומולדת 80 'תדעי לך שביום הולדתי מאוד נעלבתי'
- אתה נעלבת?!?!?! ממה נעלבת
- את הזמנת אותנו וביטלת
- אני רציתי להזמין. אמא אמרה שכבר חגגנו אז ביטלתי
- אמא לא אמרה את זה. את ממציאה
- אם אני ממציאה אין לנו על מה לדבר. אמא כן אמרה את זה.
- את מאוד העלבת אותי. כך לא נוהגים ביומולדת 80
- תקשיב. לי היו כוונות טובות מההתחלה. רציתי לחגוג באופן מכובד באולם. לא רציתם. יכולתי גם להביא אומנים
- לא רצינו אולם. לא היה לנו את מי להזמין. יש לנו רק 6 חברים
- אז לא אולם. מסעדה. אבל אתם הזמנתם אותי למסעדה סגורה.
- אבל זו מסעדה טובה. אז מה אם זו מסעדת פועלים. מה אני צריך מסעדה מכובדת שאין בה מה לאכול?
- המסעדה היתה סגורה
- נכון. החייזרון לא הגיע בזמן
- הוא היה בבצפר. למה בחרתם מסעדה שסוגרים אותה מוקדם? אין מסעדות אחרות? אי אפשר לחגוג בשעות שאין בצפר? החייזרון אשם?
- אז אפשר היה ללכת למקום אחר לא אלינו הביתה
- זה מה שאמא הציעה ולא היה אוכל ולא היה כיבוד והיא רק הראתה לי את המחשב של אחותי שהגיע אליכם
- אז מה אם היא נתנה לנו מתנה גם זה לא בסדר?
- לא רוצה לחגוג עם המתנות שלה והתמונות שלה והטלפונים שלה והתשבחות עליה. מגיע לי זמן בלעדיה. וכשרציתי בכל זאת להזמין למקום אחר אמא אמרה שחגגנו. אני נעלבתי. ככה לחגוג את יומולדת 80 של אבא שלי? עם יין מקולקל? ובסוף אתה נעלב ממני? יופי. תראו איך תמיד אני יוצאת הרעה. לא חשוב כמה תפגעו בי בסוף אני אשמה.
- טוב. לא נדבר על העבר.
- לא נדבר. ומה עכשיו?....
זהו. סוכם שהילדים לא הולכים לשם. סוסון התחיל לרטון. הוא מאוד רצה להדליק נרות אצל סבתא כשאני נוסעת
וכך באוירה זו נסעתי להופיע ברשת ג'. אולי נשמענו נחמד אבל מאחורי הקלעים גם כאן לא היה יותר טוב. אבל על כך פעם אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@