הכל חדש ונוצץ

תודה תודה לכל מברכי.

לפעמים אני תוהה למה הם כלכך מעטים.

לפעמים אני תוהה למה פוסטים מסוימים מושכים תגובות ולמה אחרים לא.

למה פוסטים שאני חושבת שיהיה להם רייטינג זוכים למעט תגובות ולמה פוסטים אחרים שאני לא זורקת עליהם גרוש זוכים לרייטינג גבוה.

לפעמים אני תוהה איך בלוגרים מסוימים זוכים ליותר מ-100 תגובות לפוסט ואחרים לא זוכים כמעט לשום תגובה.

מה שכן אותם בלוגרים עתירי תגובות הם לרוב אנשים מאוד חברותיים גם בחייהם האמיתייים.

כשנכנסתי לבלוגוספירה בכלל לא חשבתי על תגובות. חשבתי רק לפרסם.

היום נראה לפעמים שהתגובות יותר חשובות מהפוסט עצמו.

החלטתי לדרג את הפוסטים שלי

במקום הראשון: נובמבר עם 110 תגובות, עוסק בשביתת המורים אבל רוב התגובות הן ממטורפת אחת שהשתלטה לי על הבלוג. היו יותר תגובות אבל מחקתי אותן.

במקום השני: גמני לא אוהבת ערבים עם 95 תגובות. מעניין למה דווקא זה מעורר את הבלוגוספירה

במקום השלישי: ספר הזכרונות שלי עם 82 תגובות

וגם לדרג מהסוף אבל צריך למצוא אותם

במקום הראשון: השאלון הזה עם 2 תגובות בלבד

במקום השני: השאלון הזה עם 3 תגובות

במקום השלישי: העסק מהגיהינום וגם זה עם 4 תגובות בלבד

גמני רוצה 100 תגובות לפוסט