הכל חדש ונוצץ

היא בת 50 היום. חשבתי בהתחלה להתעלם מזה. כי נורא חשוב לה יומולדת. אך כיוון שכל השנה אני לא מתעלמת ממנה אז גם היום לא. בכל זאת 50 זה לא סתם יומולדת. ובכל זאת אני לא אחגוג איתה. עפ"י מצבה של אמא אפאחד לא יחגוג איתה אלא אם כן אמא תעשה מאמץ עילאי ותקום או שהיא תחגוג בלי אמא. אל דאגה יש לה עם מי לחגוג. יש לה ילדים יש לה X עם אמא ואחיות יש לה המון חברות לא כמוני ויש לה אולי מישהו. אולי לא. אין לי מושג. היא לא מישהי שצריך לרחם עליה. יש גם אבא.

היו לי כמה דברים בראש בקשר.... פעם אחרונה שחגגתי איתה היתה כאן. למרות מה שמסופר כאן היה נחמד. אבל זכורה לי חגיגה אחרת שנה לפני זה. זה היה יום אחרי שהיא התגרשה. כאילו קיבלה מתנת יומולדת, כאילו חגגנו את גירושיה. ככה זה היה נראה. אני לא יודעת אם גירושין זה חגיגה אחת גדולה. סהכ זה די עצוב. אמנם היא כל הזמן רצתה להתגרש ובכל בית קפה היא אמרה את זה אך כשהגיע הרגע היא לא היתה שמחה כלל וכלל. היא סיפרה שאחרי תום הטקס היא הסתובבה עם האוטו בכל העיר איזה שעתיים ובכתה.

כשחגגנו היא כבר הספיקה להתאושש ואפילו הביאה איתה את הצעצוע החדש שלה: פלאפון הכי חדיש והכי יקר לאותה תקופה (2004). היא לא אכלה כלום אבל זה לא חדש. היא הבטיחה שהיא קורעת את המסעדה והזמינה את המאכל הכי יקר בתפריט. אלא שהיא חילקה אותו בין כולנו. זו לא הפעם הראשונה שהיא עשתה דבר כזה. לא היה ברור אם זה בשביל הדיאטה (אני אוכלת הכל!) או באמת לא היה לה תיאבון בגלל הסיטואציה.

היום היא כבר גרושה 4 שנים. איך זה כיף להיות גרושה? היא כל הזמן היתה אומרת לי שזה כיף כאשר היא היתה נשואה. תמיד הייתי אומרת לה שזה חרא. ושלא תעיז אבל כאשר היא התעקשה אמרתי לה תעשי מה שאת רוצה. היא עשתה.

כן , היא בת 50 ואני לא אחגוג לה. לרגע בא לי להתקשר ולהגיד לה מזל טוב.