לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

טובשבט כסתח


טו בשבט הגיע . אני רוצה לכתוב משהו ולא יוצא לי כלום. שום רעיון מקורי. שיר לטו בשבט? תמונה לטו בשבט? משהו מן הטבע? שדות ירוקים? פירות יבשים? איזה עץ? פרח? הכנסת? יש לה היום יומולדת לכנסת. וואוו אולי נשלח לה ברכה נוסח שלגיה? לא יודעת טו בשבט מתחבר לי יותר עם טבע מאשר עם הכנסת. אמנם יש שם בעלי חיים מעניינים, עופות מוזרים, ציפורים נדירות, אבל הכנסת וטבע זה לא הולך ביחד. אולי רק השר לאיכות הסביבה. מי בכלל השר לאיכות הסביבה מישהו יודע? מה שבטוח הוא לא עוסק באיכות סביבה. אה, כן, שקיות מפלסטיק מתכלה שעולות שקל. נפלא. על כל דבר צריך לשלם. איכס איכות סביבה. תמיד מדברים על מזהמים ולא על הטבע. אולי איזה טיול? מזמן לא הייתי באיזה טיול. פעם בשבוע אני נוסעת למעגן מיכאל זה נחשב? ישלי שם אימונישי ואני די מתעצלת לנסוע אבל אם אני חושבת שזה טיול אני תיכף לוקחת את המפתחות ונכנסת לאוטו.

לרוב אני נוסעת לשם דרך כביש 4 הכביש הישן חיפה תלאביב. אמנם הוא לא הכי נוח לנסיעה, כביש צר, מלא מהמורות, מלא משאיות איטיות פחד אבל יש זמן. אני עוברת דרך טירה, יער עופר, כביש בית אורן, נחל המערות, המושבים של חוף הכרמל, עין הוד, פרדיס, זכרון. הכל כזה פסטורלי יחסית לכביש החוף. בפרדיס יש שוק. לפעמים אני עוצרת שם לקנות מציאות. לפעמים אני משנה את המסלול. פעם ירדתי דרך כביש בית אורן. הדרך מאוד יפה אך לא מומלצת. יותר מידי מפותלת אבל בשביל טיול היא שווה.

אני מגיעה למעגן מיכאל ונעצרת לצפות בבריכות הדגים. אלפי ציפורים מתעופפות שם. פעם היו שם שמורת טבע ובית ספר שדה. את הבצפר סגרו. וזאת משום שהקיבוצניקים החליטו לכסות את הבריכות ברשת ולהבריח את הציפורים ע"י קולות ירי. אנשים היו באים לסיורים אך במקום לראות ציפורים הם שמעו את קולות הירי וראו ציפורים מרוחות על הרשת. לא מחזה מרנין. לאחרונה הם פתחו כמה בריכות לרשות הציפורים והקהל. אומרים שהקורמורנים והשקנאים לא ויתרו וגם דרך כל פעולות המנע האלה הם הצליחו להגיע לדגים וכשלהקת קורמורנים או שקנאים מתלבשת על בריכת דגים לא נשאר שום דג במים. יש עכשיו סיורים מודרכים במקום ע"י החברה להגנת הטבע.

אני באה לקיבוץ ונוסעת לאט לאט. לפעמים עוצרת. בודקת איזה ציפורים אראה הפעם. בשבוע האחרון היתה שם להקה עצומה של שחפים, איזה עוף שלא זיהיתי, אולי איזה חופמי, ו-2 פרפורים. זכר ונקבה. אגמיות, אנפות, ברכיות, תמיד יש שם. בפעם הקודמת היו שם כפנים, קורמורנים, חסידות שחורות, אולי גם ברבורים. נראה את מי אפגוש בשבוע הבא.

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

בתמונה למעלה: אגמיה באנגלית coot . משפ' הרליתיים. קרובת משפחה של העגורים

באמצע: ברכיה. הברווז המוכר. קוראים לו גם מולארד והוא מככב במטבח. בתמונה זכר ונקבה. הזכר צבעוני.

למטה: כפן.

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 22/1/2008 09:08   בקטגוריות טיולים, טבע, חגים  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-23/1/2008 23:43



110,980
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)