הכל חדש ונוצץ

טוב, היה קצת שמח אצלינו במונחי פולניה ועכשיו יש מן רגיעה זמנית כזאת.

הספקתי לריב שוב עם אמא ולצרוח עליה

ומנגד היה שמח סביב בדיקת הכשירות של סוסון וכמובן הוצאתי עליה את העצבים

ועכשיו היא שוב מתפנקת לי. סע מע גיט.

במונחים כלליים עכשיו היא חברה שלי. עד המכה הבאה. אבל למה אני צריכה לחכות למכה הבאה?

אני צריכה למרר לה את החיים כמו שהיא ממררת לי.

א. המריבה

היא מתקשרת אלי ואומרת: דדיני, אני כלכך אוהבת אותך כלכך מתגעגעת אליך

אני כאן אמא. למה את מתגעגעת , אני כל הזמן כאן 2 מטר ממך, עכשיו כשאת שוכבת במטה את מתגעגעת?

אני כלכך אוהבת אותך. חשבתי עליך , איך באת ליומולדת של אחותך.... איך את יכולה לומר שאני לא אוהבת אותך??!!!

את לא אוהבת אותי ואני לא רוצה להכנס לזה.

תגידי לי אני רוצה לדעת

את יודעת ואין לי חשק לחפור ולהכנס לזה תעזבי עכשיו טוב?

אני רוצה לדעת רוצה לדעת איך את חושבת שאני לא אוהבת אותך...

בסוף היא גררה אותי. הטחתי בה את כל ההאשמות שבעולם. האשמה העיקרית היתה שיש לה כסף והיא כל הזמן בוכה שאין לה. היא חוסכת לזקנתה ולא רוצה להיות תלויה בנו. אבל פתאום היא קנתה לאחותי דירה. פתאום היה לה כסף. היא הפתיעה את כולם. אפאחד לא האמין שיש לה ככ הרבה כסף ושהיא השתמשה בו כדי לקנות דירה לאחותי. הדודים מגרמניה השתאו. גם שלומציון לא האמינה וגם ה-X של אחותי. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. אחרי שהיא הראתה לי את המסמכים היא לא יכולה להכחיש זאת . היא כבר לא יכולה לקרוא לי שקרנית וממציאה כדרכה בקודש. מה שאני עוד יכולה לומר שכל הזמן היה לה כסף. הרבה כסף. הרבה הרבה כסף. וכשאני נזקקתי לעזרה היא העדיפה לבכות שאין לה. בשבילי לא היה לה.

כשבאתי לארץ עם סוסון הפגוע וחייזרון התינוק לא היה לה. היא שאלה 'למה אני? למה אני צריכה לתת? למה אני צריכה לעזור? יש לו אבא שיעזור.' נכון. אבא של סוסון לא רצה לעזור. בשביל זה פניתי לאמא. בשביל זה באתי לארץ. אבל אמא אמרה שיש לסוסון אבא. ויש גם לו הורים. אי אפשר להפיל את הכל עליה. היא התחילה לעזור אבל ראתה שהאוצרות מידלדלים והפסיקה. שהאחרים יעזרו. למה היא? ובכלל אני בחורה גדולה. הגיע הזמן שאסתדר לבד.

אמרתי לה שהיא צודקת. אני בחורה גדולה, אבל כשהבן נפגע בתאונה ויש לי גם תינוק אני לא יכולה להסתדר לבד לפחות זמנית. חוצמזה שבאמת קיבלתי על עצמי את הגזירה שאין לה בשבילי והיא לא יכולה לעזור לי... האמנתי לה.

אבל כשאחותי נכנסה למצוקה היא כן יכלה לעזור לה. ולהבדיל בין מצוקה למצוקה. אני נכנסתי למצוקה כי בני עבר תאונה קשה. אחותי נכנסה למצוקה כי בא לה לחיות עם המאהב שלה. מה יותר חשוב? שהנכד שלה ישתקם או שאחותי תחיה עם המאהב שלה?

היא התחילה לגמגם ולשנות את הנושא. הבעל של אחותי מנוול, הבעל שלי מנוול, אחותי היתה חייבת תמיכה כי אמנם היא קנתה לה כבר דירה אבל בעלה מכר אותה, קנה אחרת ורשם אותה על שמו. ולכן היא היתה צריכה לקנות לאחותי עוד דירה. כללית לאחותי היו 3 דירות כשהיא התגרשה, כולן מושכרות לעסקים אבל אמא שלי, שלא היה לה כסף כדי לעזור בשיקום סוסון, היה לה כסף לקנות לאחותי דירה רביעית. דירה אחת נמכרה בינתיים ושימשה להחזרת הכספים שאמא שילמה לאחותי בשביל שתגור בבית הלבן. העורך דין אמר שהיא צריכה לגור במקום יוקרתי ואמא שילמה.

את מבינה אמא אמרתי את מבינה למה אני אומרת שאת לא אוהבת אותי? את נתת לאחותי את כל הכסף שהיה לך כאשר לא היה חסר לה ולי את לא רצית לתת כדי לעזור לי עם סוסון. את מבינה עכשיו? מה קרה? היא רוצה לחיות עם המאהב שלה הוא לא יכול לדאוג לה לדירה? וחוץ מזה היא בחורה גדולה. אם אין לה כסף שתחיה כמוני בדירה קטנה בנשר.

אני לעולם לא אסלח לך על זה. לעולם לא. יכולת לעזור לי ולא רצית. אני גרדתי את הרצפה אך את לא רצית לעזור.

כך הסתיימה שיחה שהתחילה באני אוהבת אותך איך את מעיזה לחשוב שאני לא....

ג. ההתפנקות

.... אבל איך אומרים. רצוי להשאיר את הדברים האלה בצד ולהמשיך הלאה. אז אני שוכחת את זה וממשיכה ואז היא מתפנקת לי. אתמול היא מתקשרת אלי. דדיני קר לי וכואב לי . אני לא יכולה לרדת מהמיטה. אבל סוסון סיפר שאת כבר יורדת והכנת שניצלים. נכון אבל אני מיואשת. אני רוצה לטייל ברגל ואני לא יכולה. קר לי ואני במיטה.

לקחת כדור נגד כאבים? לא. הפעלת חימום? לא. המזגן לא מחמם בקור הזה. יש לך עוד תנור. גם הוא לא מחמם. נכון את פותחת אותו במינימום אז הוא לא מחמם. אני לא מבינה איך את חיה. יש לך מלא כסף ואת לא פותחת חימום. חיה כמו הומלסית. אז מה בעצם את רוצה ממני?

יש לי בחילה

משתינו.

מהכל.

אני צריכה למרר לה את החיים. שורה תחתונה.