הכל חדש ונוצץ

29.2 פעם ב-4 שנים. כבר דיברו היום על אלה שנולדו בתאריך הזה. הם חוגגים יומולדת פעם ב-4 שנים... סבבה. אם מישהו מבני משפחתי היקרה היה נולד בתאריך הזה היינו חוסכים כמה חגיגות.

בכל זאת נראה כי מישהו שכח אותם. ככה קצת עצוב. יש גם תאריך עברי אבל זה לא זה.

הסתכלתי ברשימה של ישראבלוג. היא רק קצת קצרה יותר מהרגיל. לא בהרבה למרבה הפלא.

אם אני הייתי נולדת ב-29.2 היית בת 13 ומשהו....  תעזבו

אני מסתכלת על עצמי מלפני 4 שנים בדיוק. אפשר לעשות דוח מעקב שינויים אבל מה שרשום ביומני היקר זה מה שהייתי רושמת היום עם שינויים קלים בלבד. בעסה.

שנת 2004 היתה שנה מאוד גשומה וב- 29.2 הכנרת עלתה על גדותיה. היה לי בראש לנסוע לראות איך זה נראה אבל כמו כל שנה בתקופה הזאת לא הייתי מסוגלת לזוז. בעסה. נסעתי יותר מאוחר עם אחותי אבל הראש שלי חשב אותו הדבר. אני אוסיף את זה מאוחר יותר. אין לי כוח לזה כרגע.

די מבאס לראות ששום דבר לא השתנה מאז ושום דבר לא זז. כאילו אני תקועה במין מעגל אין סופי אבל זה לא בדיוק נכון ושוב לא אפרט כרגע. הייתי תקועה אז בבוץ רציני וכל ניסיון לצאת ממנו השקיע אותי בו יותר עמוק. בעצם אם אני מסתכלת בבלוג אז שנת 2004 מתוארת די בפירוט כך שהייתי כבר אחרי הסיפורים הגדולים ולפני הסיפורים הקטנים והמעצבנים שמתוארים כאן שהשקיעו אותי עמוק עמוק.

היום נראה כאילו שאני באותו מקום אבל זה לא נכון. כדי לצאת מהבוץ דרוש תהליך ארוך וממושך. עם עליות ונפילות

כשבני נפצע בתאונה הסבירו לי שתהליך השיקום יכול להיות מאוד ארוך וממושך אך אינו רציף. כך בנוי המוח האנושי. יש עליה, חושבים שזהו זה ואז יש נפילה כאילו לאותו מקום בסיסי אבל זה לא כך. אם מציירים זאת בגראף רואים שיש עליה נפילה, עליה למקום יותר גבוה , שוב נפילה למקום נמוך אבל פחות ושוב עליה עוד יותר גבוהה... אבל לא צריך ליפול על הראש כדי לראות את זה. גם בתהליכי שיקום פחות טראומטיים זה קורה. כך שאם מישהו נמצא באיזה טיפול או תהליך, עולה ונופל שלא יבהל.

אז מה קורה איתי עכשיו? זה ההסבר שקיבלתי מהקואץ'. ברכתי את אחותי ליומולדת -> הרגשתי טוב עם זה -> אמא שלי התחילה לקטר לי -> הקשבתי לה והרגשתי חרא -> היא המשיכה עם הקיטורים -> קיטרתי לה בחזרה ושלחתי אליה את הילדים ובאתי בעצמי -> הרגשתי אחלה סבבה -> היא התחילה לדרוך לי על היבלות -> השבתי לה בתוקפנות ובעצם יצרתי ניתוק -> זה נראה כמו נפילה אך מסתבר שזה לגמרי לא.

מה שהיא עשתה זוהי מתקפה פולנית. כשהיא מספרת לי על אחותי משהו רע באמת זה סביר, כשהיא מספרת לי משהו טוב זה גם סביר אך כשהיא מספרת על משהו טוב ומציגה את זה כמשהו רע זוהי מלחמה. כך מגדיר זאת הקואץ' או במילים יותר עדינות : מתקפה פולנית

איך מגיבים למתקפה פולנית?

1) לא להיות שם - קצת קשה אם היא מטלפנת

2) להתחמק - אני עסוקה יש לי משהו על האש אני צריכה ללכת וזה

3) הסטה - לשנות את הנושא

4) הסטה ושימוש באנרגית היריב - לא טוב לך? אבל את רצית שתהיה לו חברה

5) כוח נגד כוח

ובקיצור אני השתמשתי בשיטה מס' 5 כדי להגיע למצב מס' 1 .

נו, אז עכשיו יהיה לי קצת שקט

אני באמת צריכה להסתלק מכאן.