הכל חדש ונוצץ

יש לי בית נורא קטן וצפוף. אבל כולם רוצים לגור בו. לא יודעת למה. המיקום שלו, ההיסטוריה שלו, גרים בו 3 אנשים. הם כל הזמן רבים. זה שלי לא זה שלי זה לא שלך למה לקחת לי תחזיר בחזרה לך מפה לא אתה תלך מפה. אין מקום להכניס סיכה.

לפני שבועיים דפק לי מישהו על הדלת. מעולם לא ראיתי אותו בסביבה. שאלתי מאיפה אתה? הוא ענה באתי מרחוק. ברחתי. מלחמות. את יודעת אני רעב. אני יכול לקבל משהו לאכול? נתתי לו משהו. אחרי יומיים הוא חזר עם עוד כמה חברים. מלחמה , ברחנו אין לנו מה לאכול, יש לך משהו בשבילינו? נתתי משהו. הם נשארו כבר בחדר המדרגות והתחילו להרעיש. התעצבנתי ושתקתי. הרי הם ברחו, אין להם איפה להיות. בערב בא אלי הנציג קר לי אפשר לקבל שמיכה? האמת הייתי כבר מתה שיסתלק מכאן. היה שם איזה ילד קטן נראה חולה, נתתי לו שמיכה ורטנתי. למחרת הוא  בא תגידי, אני יכול להכנס קצת אליך הביתה? אצלך יש מזגן, אוכל מיטות.

לא מה פתאום אמרתי. אבל אני ברחתי אני פליט את זוכרת שגם אצלך היתה מלחמה לפני שנתיים? וחברה נתנה לך לגור אצלה? כן אני זוכרת נו, גם אני פליט תני לי לגור בביתך. נתתי לו. להם. היה צפוץ עוד יותר. הוא התמקם לי בסלון עם אשתו כמה חברים והילד החולה וכל הזמן ביקש אוכל. לו ולילדיו. הלכתי לו קניתי לו, הבן שלי נדבק מהילד שלו ולקחתי את שניהם לרופא אמרו לי חצבת. הבן היה צריך להתכונן לבגרויות אך לא היה מקום כי האורחים שלי התלבשו על הסלון והמזגן והטלוויזיה והמטבח אך מתוך נימוס הם רק אכלו, לא הכינו.

התחלתי לשים לב שכל פעם יותר צפוף ואז הסתבר לי שכל פעם מגיעים עוד ועוד חברים. הם התלבשו לי על כל הבית. נכנסו לחדר הילדים וישנו בקבוצות, הילדים כבר הלכו לישון אצל סבתא, השירותים היו כל הזמן תפוסים ומטונפים, הם באו גם לישון בחדר שלי. התחלתי לקטר אמרו לי איזה רעה את הם פליטים ואת לא נותנת להם מיקלט. לא יכולתי לסבול את זה יותר שמתי עלי ג'ינס טי שירט לקחתי לי כמה תחתונים להחלפה והסתלקתי. לא ידעתי לאן אני הולכת

רק לפני שעזבתי שאלתי אותם בעצם מי אתם מאיפה באתם? איפה יש מלחמה? מעבר להרי החושך ענו לי. אז למה באתם דווקא אלי? כי את נותנת. אמר נציגם וטרק את הדלת. אני בחוץ הוא בפנים.

הסיפור הזה כמובן לא היה ולא נברא. הוא רק ממחיש את מה שאני מרגישה כלפי הפליטים מדארפור. מי הם? למה הם באים דווקא לכאן? הם ברחו ממלחמה שמתרחשת אלפי מילין מכאן. מה פתאום אנחנו ? מה עם המצרים? מצרים זה לא טוב? למה? ולפני מצרים? יש לנו קסאמים בעזה, יש לנו בכלל את עזה על הראש יש לנו את הפלסטינים של יו"ש בצפון חיזבללה ואסאד ואיראן עם תכנית הגרעין בונים כאן לגובה והם באים לכאן. אנחנו צריכים אותם? כמו קוץ בתחת אבל הם באים אלינו מלאי תחנונים, אולי אין להם מה ללבוש אבל היסטוריה הם יודעים וכך בשיא המניפולציה הם מסתכלים לנו בעינים ואומרים אנחנו כאן כי לכם היתה שואה ואתם הייתם פליטים ואז מתרככים כולם ונותנים להם כל מה שהם רוצים....

אנחנו בנינו כאן בית לאומי. מדינת היהודים היתה חזונו של הרצל אם תרצו אין זו אגדה הוא אמר ואם תרצו זו אגדה ותשאר אגדה. ואכן זו לא היתה אגדה. מדינת היהודים קמה. אבל היא מתפוררת. כבר מזמן היא הפכה למדינה של יהודים וערבים, וערבים עם תעודת זהות כחולה מבצעים פיגועים מניפים את דגל פלסטין כבר ביפו ומסרבים לשיר את ההמנון. הרחוב שלי שהיה מלא רוסים התמלא בערבים, מן התפוצות הגיעו נושאי צלב על צווארם מן הצפון ומן הדרום הגיעו נושאי צלב אחרים בטענה שהם המירו את דתם או שקרוביהם יהודים. עכשיו הם באים בטענות על קיפוח ועכשיו מגיעים לכאן אנשים שאין להם שום קשר עם המדינה או עם יהדות  אומרים אנחנו כאן. כך בלי דרכון ובלי רשות. הם כאן. הם יכולים להיות בכל מקום אחר אבל הם כאן. למה? כי השואה לא נגמרה.